כמה קלוריות בשבוע רצוי 'להשקיע' לטובת תחושה כללית טובה ומניעת מחלות ניוניות?
"העידן המודרני משופע בעזרים טכניים כמו מכוניות ומעליות המקלים מאד את חיינו, אך גם נוטים להפוך אותנו ליצורים עצלים מדי" אומר אלי סדרס, ספורטאי בנשמה, מומחה לכושר גופני ודוקטורנט בבריאות הציבור."המון מחקרים נעשים כדי לקבוע לכמה אימון פיזי זקוק האדם הממוצע כדי לתמוך באיכות חיים טובה. מדד בסיסי הוא "נפח הפעילות" - כמה קלוריות שבועיות סביר להוציא על פעילות כושר כדי לשמור על תחזוקת גוף נאותה, להקטין סיכויי מחלות ניוניות ולמקסם תוחלת חיים?
אז מתברר שנפח פעילות צנוע של 1500 קלוריות שבועיות (שעתיים-שלוש של פעילות בעצימות מתונה) נמצא כמינימום מספק לתמיכה באיכות חיים. זאת לעומת חוסר פעילות שהוכחה כגורם להידרדרות גופנית.
המעבר ל 2500 קל' שבועיות מעניק שיפור, אך לא דרסטי, במניעת תחלואה ובשמירת תוחלת חיים . מחקרים מראים כי "פריקים" של כושר השורפים מעל 5000 'קלוריות ספורטיביות' בשבוע לאו דווקא מאריכים ימים יותר מחבריהם המתונים.
ואכן, פעילות עצימה וממושכת מעלה במידה ניכרת את הסיכוי לפגיעות מפרקים, גידים ורצועות עקב "שימוש יתר" (OVERUSE ). כיום גם ידוע שהתשישות המלווה אימון קשה עלולה לפגוע ביכולת החיסונית של הגוף. דווקא בתום אימון מעולה המעלה את רמת האנדורפינים (הורמונים שמפריש המוח לדיכוי כאב) ואתה מרגיש מעולה, מערכת החיסון עלולה לסבול מחולשה זמנית. אני ממליץ למתאמנים רציניים להיזהר דווקא בתום האימון ולא לחשוב על ההתאוששות כדבר שמגיע אוטומטית. צריך לעזור לגוף להתאושש: להתעטף היטב אם קריר, לשתות, להקפיד על תזונה איכותית ואפילו על זהירות תנועתית."
- הרבה אנשים טוענים שספורט גורם להם כאבים או משעמם אותם.
"אצל מתחילים הכאב ביום שאחרי פעילות הוא אכן נושא כאוב. הטירון הספורטיבי עלול לפרש כאב פוסט-אימוני כעונש, בעוד שאתלט מנוסה יחווה "כאב " מאמנים אישיים נלהבים מדי עלולים להרתיע את חניכיהם בפעילות מוגזמת ולכן חשובה כל כך הדרגתיות האימון בשבועות הראשונים. לאט לאט יקנה הגוף תחושה נכונה של "סרגל המאמצים" הנכון. מחקרים גילו שאנשים פעילים מכירים טוב יותר את עצמם והדירוג הסובייקטיבי שלהם לרמת המאמץ (סולם בורג) היא מדויקת להפתיע, ללא מד-דופק או מדידות מעבדה.
- אולי אנשים לא פעילים פשוט מתקשים לגלות את הספורט המתאים להם?
"התאמת הפעילות למתאמן היא אכן חשובה. אחת העצות הפשוטות היא פשוט- להתנסות במגוון פעילויות. גיוון ספורטיבי (CROSS TRAINING)
הוא גם דרך מקובלת בקרב אנשים פעילים להקטין עומסים על מערכות השלד והשרירים. כשיום אחד רוכבים באופניים ובאחר עושים ג'וגינג, העומסים המכאניים מתפזרים בצורה טובה יותר. רכיבה, ריצה ושחייה הן כולן 'חוויות אירוביות' כה שונות זו מזו ושילובן תורם גם לרעננות מנטאלית והפגת שעמום. לא פלא שתחרויות טריאתלון (שחייה-ריצה-אופניים) הפכו כזה להיט."
-לאנשים היום אין זמן הם משתדלים לדחוס פעילות ספורטיבית לתוך שיגרת היום המלחיצה ולא פעם מוותרים על שלב החימום. האם הוא חיוני יותר לגוף או לנפש?
"נערכו מחקרים מבוקרים שלא גילו תועלת מובהקת בחימום למניעת פציעות, שיפור התאוששות וכו'. אך צריך לזכור שקיימת בעיה אתית "'להטיל" נבדקים לפעילות עצימה ללא חימום, כשיש חשש שזה עלול לפגוע בבריאותם. אני אישית מרגיש ומאמין שהחימום תורם לאימון טוב ובטוח יותר ולא תמיד מחפש צידוקים מחקריים. "איכות חיים" היא משהו הוליסטי שבו השלם גדול מסך מרכיביו. ברור לכולנו שפעילות גופנית הולכת יד ביד עם איכות-חיים. נראה שאדם פעיל, מודע ומעודכן בידע אמין, ידע בדרך כלל לווסת נכון את רמת העצימות ונפח התרגול כדי ליהנות משלל היתרונות הסינרגיים שמעניקה פעילות בריאה לגוף ולנפש."
התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
