תזונה לנשים מניקות

צרכים תזונתיים של האם המניקה:

הצרכים התזונתיים של האם המניקה תלויים בעיקר במצב התזונתי הראשוני של האם. כמות ואיכות החלב לא מושפעים מהרגלי האכילה של האם. לעומת זאת, הרכב החלב מושפע מתזונת האם. מחקרים מראים שכמעט ולא קיימת השפעה של תזונת האם על רמות המינרלים בחלב האם (ברזל, סידן), אולם סלניום ויוד יושפעו אם רמתם אצל האם נמוכה מאוד. רמות ויטמינים מסיסי שומן A,D,E,K – מושפעות ברמה מינימאלית מתזונת האם, כי ניתן לקבלן ממאגרי השומן בגוף. לעומת זאת, הרכב חומצות השומן בחלב האם משקף את תזונתה, וכן רמות ויטמינים מסיסים מקבוצה B. כמות החלב הנוצרת מושפעת מאוד מצריכת נוזלים – יש להרבות בשתייה בזמן ההנקה.

במהלך ההנקה חשוב לספק לגוף את כל רכיבי תזונה על מנת לשמור על בריאות האם המיניקה וכדי להימנע ממצבים של מחסור. בתקופת ההנקה רכיבי תזונה עוברים מהאם לחלב ולכן על האם המניקה למלא את המאגרים מחדש. אם מיניקה צריכה להוסיף לתפריטה כ-500 – 640 קלוריות ליום, על מנת לספק את צרכיה. תוספת הקלוריות תתקבל ממזון מכל  קבוצות המזון: דגנים, ירקות, פירות, מזון עשיר בחלבון ושמנים צמחיים.בתקופה זו יש לתת תשומת לב מיוחדת לכך שעולות הדרישות התזונתיות עבור רכיבי תזונה מסוימים, אף מעל הרמה הדרושה במהלך ההריון. לדוגמא, בזמן ההנקה יש דרישה מוגברת לויטמינים C ו - A (טבלה 1).

אם מניקה זקוקה ל - 12 מ”ג  אבץ ליום. המלצה זו גבוהה פי 4 מכמות האבץ המופרשת בחלב, על מנת לכסות על ספיגת האבץ הנמוכה ממזון. לפי הנחיות משרד הבריאות יש להמשיך ולקחת תוסף ברזל במינון 100 מ"ג ותוסף חומצה פולית במינון 400 מק"ג עד חודשיים לאחר הלידה, על מנת להבטיח מילוי המאגרים אצל האם.

מחקרים מראים כי מאגרי הפולט בגוף האם עלולים להידלדל כדי לשמור על רמות תקינות בחלב. במצב בו צריכת הפולט נמוכה באופן מתמיד, תעלינה רמות הפולט בחלב כתגובה לעליה בצריכה. על כן חשוב לשמור על רמות פולט תקינות בדיאטה לאורך כל השנים, לבריאות האם ולבריאות התינוק. מקורות לפולט במזון הם: שמרים, ירקות ירוקים עליים, קטניות, אגוזים, דגנים מועשרים, דגנים מלאים וכבד.

טבלה 1: השוואת רמות מומלצות לצריכה לפני הריון, בזמן הריון ובזמן הנקה

(לנשים בגילאי 50-19)

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי. 

חזרה לראש הדף

צריכת קפאין בתקופת ההנקה:

בדומה לחומרים אחרים, הקפאין מופרש לחלב האם ועובר לתינוק. התינוק מסוגל לפרק את הקפאין בדמו רק מגיל 4-3 חודשים ועד אז מצטבר הקפאין בדמו. לכן, במצבים בהם נחשף התינוק לרמות גבוהות של קפאין יתכנו תופעות לוואי של ערנות יתר וחוסר שקט. כשהאם מפסיקה לצרוך קפאין - יורדת רמתו בדם התינוק תוך 3-2 שבועות. מקורות לקפאין: קפה, תה, קולה, קקאו, שוקולד.

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.

חזרה לראש הדף

פעילות גופנית בתקופת ההנקה:

פעילות גופנית מומלצת ורצויה כתמיד. מספר שבועות לאחר הלידה, ועם ביסוס הנקה סדירה, אין כל מניעה שתחזור האישה לדפוס פעילות גופנית סדירה. מומלץ להתחיל את הפעילות לאט ובהדרגה. פעילות אירובית ב- 70-60 אחוזים מקצב הלב המקסימלית אינה פוגעת בהנקה, איכותה או קצב העלייה במשקל של התינוק היונק. לעומת זאת לא מומלץ לעסוק בפעילות גופנית אנאירובית שגורמת לייצור חומצה לקטית. אצל נשים מסוימות נשארת החומצה הלקטית בחלב עד 90 דקות לאחר סיום הפעילות הגופנית, ומשנה את טעמו של החלב כך שהתינוק לא ירצה לקבלו. ניתן לצרף את התינוק לפעילות, למשל להליכה וחשוב מאוד להקפיד על שתייה מרובה. 

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.

חזרה לראש הדף

מקורות