היפוגליקמיה

היפוגליקמיה מוגדרת כירידה מתחת לנורמה של ערכי הסוכר בדם. אצל אנשים בריאים רמת הסוכר בדם משתנה בטווח די קטן, בד"כ בין 70 לבין 140 מ"ג לד"ל. כאשר אוכלים ארוחה רמות הסוכר עולות ובתגובה מופרש אינסולין מהלבלב אשר גורם לכניסת הסוכר לתאי הגוף והתוצאה היא ירידה ברמת הסוכר בדם. כאשר רמת הסוכר יורדת, יש תחושת רעב המעודדת לאכול. אם האוכל לא מגיע – ההורמון גלוקגון מופרש מהלבלב, וגורם לכבד להפריש סוכר לדם מתוך מאגרי הסוכר שבו (גליקוגן). כשרמת הסוכר מגיעה לנורמה שוב מופרש אינסולין מהלבלב בכמות מעטה ועוצר את הפרשת הסוכר מהכבד – וחוזר חלילה.
אצל סוכרתיים שלוקחים תרופות המשפיעות על הפרשת אינסולין מהלבלב (גלובן, גליבטיק, גלוקורייט, אמריל, דאוניל, נובונורם), או שמזריקים אינסולין – תהליך זה נפגם, מאחר ורמת האינסולין בדם יכולה להיות גבוהה מידי גם אם רמת הסוכר בדם נמוכה. האינסולין מונע מהכבד לפרק ולהפריש סוכר לדם, וכך רמת הסוכר יורדת עוד ועוד.
גורם נוסף העלול לגרום להיפוגליקמיה הוא אלכוהול, המונע שחרור סוכר מהכבד. שתיית אלכוהול על קיבה ריקה כשרמת הסוכר היא בנורמה או נמוכה מעט יכולה להביא להיפוגליקמיה מהירה וקשה.
 
סימנים מזהים למצב של היפוגליקמיה:
תחושת ההיפוגליקמיה יכולה להתבטא ברעד, חולשה, חיוורון, דופק מואץ (טכיקרדיה) תחושה של לפני התעלפות, כאב ראש חד פתאומי, רעב פתאומי חזק, טשטוש, בלבול, דיבור לא ברור ומבולבל, אבוד הכרה, מוות. הסימנים יכולים להגיע בהדרגה ובאיטיות, או להופיע בפתאומיות רבה. אצל סוכרתיים ותיקים יכול להיות מצב בו הם מגיעים מיד לבלבול ואובדן הכרה ללא השלבים המוקדמים יותר, בשל פגיעה עצבית המונעת את התחושות המוקדמות.

טיפול נכון בהיפוגליקמיה:
כאשר מופיעים הסימנים הראשונים של היפוגליקמיה, יש לנקוט בפעולות הבאות:
אם אפשר – למדוד את רמת הסוכר בדם (יתכן שהתחושה הרעה נובעת מסיבות אחרות).
צריכת מנת פחמימות פשוטות (למשל אכילה של 3 כפיות סוכר, או שתיה של חצי כוס קולה רגילה/ חצי כוס מיץ רגיל לא דיאט/ תה פושר עם 3 כפיות סוכר). אם אין הקלה, כעבור עשר דקות – לחזור על פעולה זו שנית.
כעבור כרבע שעה – אכילת מנת פחמימות מורכבות – למשל פרוסת לחם רגיל עם גבינה, או כריך מ-2 פרוסות לחם קל עם טחינה, או 2 קרקרים מחיטה מלאה – זאת כדי למנוע נפילה חוזרת של רמת הסוכר בדם.
בהזדמנות הראשונה – בדיקת רמת הסוכר בדם.
במקרה של אבדן הכרה לפנות מייד לרופא המטפל / לבית חולים קרוב.
 
יחד עם זאת, הדרך הטובה ביותר לטפל בהיפוגליקמיה היא למנוע את הופעתה:
מומלץ להכיר היטב את התרופות או סוגי האינסולין שלך, מה טווח השפעתם, האם הם יכולים לגרום להיפוגליקמיה, הקפדה על מינון נכון שלהם.
למידה מהניסיון: אם בעבר קרתה היפוגליקמיה – ללמוד ממנה לעתיד, האם קרתה כי מינון התרופה היה שגוי, או כי דילגת על ארוחה ולכן רמת הסוכר ירדה, או שאכלת ארוחה אך כמות הפחמימות בה היתה קטנה מידי, וכד´.
מומלץ להגיע לפחות פעם אחת לדיאטנית ולבנות יחד איתה סדר אכילה המתאים לאורח החיים שלך, וגם לסוגי התרופות או האינסולין שלך, כך שרמת הסוכר בדם תישמר בגבולות הנורמה.
מומלץ להקפיד על אכילת מנת פחמימות מידי שלוש שעות בערך, על מנת למנוע מצב של רמת סוכר נמוכה מידי בדם, כמובן בהתאם לתוצאות של הניטור העצמי.
לעולם אין לשתות אלכוהול על קיבה ריקה. תמיד קודם לאכול מזון כלשהו עשיר בפחמימות (למשל מעט בייגלה או לחמניה קטנה או פרי או חטיפי ברים המכילים קמח), ורק אז לשתות אלכוהול. מומלץ לכל האוכלוסייה, כולל סוכרתיים, להקפיד על מינון אלכוהול של 1-2 מנות ליום ולא יותר

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.