היפרגליקמיה

היפרגליקמיה מוגדרת כרמת סוכר בדם הגבוהה מהנורמה (שהיא בצום עד 110 מ"ג לד"ל, ובאופן אקראי במהלך היום מתחת ל200 מ"ג לד"ל).
היפרגליקמיה היא מצב המופיע פעמים רבות אצל סוכרתיים, מטרת התרופות או האינסולין, וכן ההקפדה על אכילה מתונה של פחמימות – להקטין את ההיפרגליקמיה ולהביא את רמת הסוכר קרוב ככל האפשר לנורמה.
במצב של סוכרת שאינה ידועה או אינה מטופלת ניתן להגיע לרמות סוכר גבוהות מאד. בד"כ רמות סוכר עד 180 מ"ג לד"ל אינן מורגשות כלל. מעבר לכך מתחילות התופעות של צמא מוגבר, רעב מוגבר והשתנה מרובה האופייניות לרמות סוכר גבוהות.
ברמות סוכר מעל 400 מ"ג לד"ל ייתכנו תופעות של עייפות, בלבול, סחרחורות, תחושה רעה באופן כללי. ברמות סוכר מעל 500 מ"ג ייתכן גם אבדן הכרה, ויש צורך בטיפול מיידי בבית חולים.

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.