מילון מונחים



אגורופוביה

פחד מיציאה מחוץ לבית, פחד ממקומות גדולים ופתוחים.

חזרה


אי סבילות ללקטוז

הלקטוז או בשמו "סוכר החלב" שייך למשפחת הדו-סוכרים. פירוק הלקטוז נעשה על ידי אנזים מיוחד במעיים המכונה לקטאז (LACTASE) המפרק את הלקטוז לשתי היחידות המרכיבות אותו ורק אותן יכול המעי לספוג. למעשה, אי סבילות ללקטוז נגרמת מחוסר באנזים המפרק. שכיחות התופעה משתנה בין עדות וגילאים שונים.
לרוב יתלוננו האנשים הרגישים ללקטוז על יציאות רכות עד שלשוליות לאחר צריכת מוצרים המכילים לקטוז. בנוסף, הם מדווחים על נפיחות של הבטן, גזים והרגשת אי נוחות בבטן.

חזרה


אימון התנגדות

פעילות גופנית המקנה עומס לשריר או לקבוצת שרירים במטרה לקדם או לשפר או למנוע דעיכה של רכיבי כוח, תוך שימוש במשקולות חופשיות, מכונות, משקל הגוף, גומיות כושר, קפיצים ואמצעים מגוונים אחרים.

חזרה


אינסולין

אינסולין הוא הורמון המופרש מתאי בטא באיי לנגרהנס שבלבלב אל מחזור הדם.
בנוגע לסוכרת, תפקיד האינסולין הוא לאזן רמות הסוכר בדם, על ידי:
  • ויסות ייצור/פירוק סוכר מהמאגר בכבד.
  • הכנסת הסוכר לתוך תאי השריר והשומן בדם במצבי עודף סוכר בדם.

חזרה


אליצין

החומר הפעיל הגופריתי המצוי בפקעת השום. נוצר בעת חיתוך, כתישה או לעיסה של שיני שום טרי. נמצא גם באבקות שום. יעילותו פחותה במוצרי מיצוי שום בשמן או אלכוהול.

חזרה


אנאירובי

תהליך האספקה של האנרגיה בגוף מתבצע בשני מסלולים – אירובי ואנאירובי. תהליך אנאירובי (אי אוירני), במסלול זה אין צורך בחמצן לשם הפקת האנרגיה מחומרי הדלק.

חזרה


אנטי קטבולי

רכיב שגורם לכך שתהיה פחות פעולה של פירוק (קטבוליזם) הריקמה. לדוגמא רכיב אנטי קטבולי לשריר, מצמצם את פירוק רקמת השריר.

חזרה


אנתוציאנידים

חומרים נוגדי חימצון, המסייעים לשמירה על חוזק וגמישות כלי הדם, מקטינים את שבירות הנימים ועוזרים בהתחדשותם.

חזרה


ארבינוגאלקטאן

רב-סוכר שמקורו בצמח האכינציאה. נמצא יעיל בשפעול מערכת החיסון לייצר גורמי חיסון בגוף.

חזרה


גאוט (שיגדון)

מחלת גאוט (שיגדון) הינה מחלה דלקתית של המפרקים בגוף.
המחלה נוצרת כתוצאה מעודף חומצת שתן בדם – מצב המכונה היפר-אוריצמיה (רמות חומצה אורית מעל 7 מ"ג/ד"ל). עקב כך נוצרים גבישים קטנים השוקעים במפרקים וברקמות הרכות וגורמים להתפתחות התהליך הדלקתי.
גורמים המגבירים את הופעת המחלה: גיל מעל 30, מין (נפוץ יותר בגברים), השמנת יתר, צריכה מוגברת של בשר, אלכוהול וקפאין, מצבים רפואים כמו סוכרת ומחלת כליות.
קיימות שתי צורות ביטוי עיקריות: האחת, מחלה חריפה המתבטאת בהתקף של דלקת מפרקים, במיוחד במפרק של בוהן הרגל (כאב, תפיחות מקומית, חום מקומי, אודם). השניה, מחלה כרונית אשר מופיעה בדרך כלל לאחר מספר אירועים חריפים ומאופיינת על ידי דלקת מפרקים המערבת מספר מפרקים ולעיתים גם בהופעת אבנים בדרכי השתן.

חזרה


ג´ינג´רול ושוגאול

חומרים נדיפים שהם המרכיבים הפעילים בג´ינג´ר המקנים לו את חריפותו ועוקצנותו ואת היתרונות הבריאותיים שבו, בעיקר במניעת בחילות והקאות.

חזרה


ג´ינסנוזידים ופנקסנים

החומרים הפעילים בשורש הג´ינסנג המקנים לו את היכולת לשפר את היכולת השכלית והגופנית, לאזן רמות הסוכר בדם ולשפר תפקוד מיני.

חזרה


גלוטן

חלבון המצוי בעיקר בחיטה, שעורה, שיפון ושיבולת שועל.

חזרה

 


 

דגנים מלאים

דגנים אשר לא עברו תהליך של עיבוד ולמעשה לא הוסרה מהם הקליפה ונבט הדגן (לדוגמא, אורז/חיטה/שיבולת שועל מלאים). דגנים מלאים מכילים את שלושת החלקים העיקריים של הצמח: סובין (השכבה החיצונית של הגרעין), אנדוספרם (החלק העיקרי של הגרעין) והזרע (החלק הקטן ביותר של הגרעין).

חזרה


דופק מטרה

דופק מטרה הינו מספר פעימות הלב לדקה שאליו נדרשים להגיע בכדי לעמוד במטרת האימון שנקבע.

חזרה


דופק מכסימאלי

הדופק המכסימאלי הוא הדופק שנמדד ברגע הלידה. בכל שנת חיים מפחיתים פעימה אחת, אדם שבשעת הלידה הדופק המכסימאלי שלו היה 220 פעימות לדקה, בגיל 20 הדופק המכסימאלי שלו יהיה 200. (יש המסתמכים על דופק לידה מכסימאלי של 220 פעימות לדקה, אולם נתון זה מתייחס לממוצע, לכן מומלץ לבדוק את הדופק המכסימאלי בתחנה לרפואת ספורט).

חזרה


דופק מנוחה

בבוקר כשמתעוררים, לפני שיורדים מהמיטה מודדים את הדופק למשך דקה אחת שלמה, התוצאה שהתקבלה הינה דופק המנוחה.

חזרה


דיאטת DASH

תוצאות מחקר Dietary Approaches to Stop Hypertension (מחקר DASH) הראו, שלחץ הדם ירד על ידי תפריט דל בשומן רווי, כולסטרול ושומן בכלל ועשיר בפירות, ירקות ומוצרי חלב דלי שומן. תפריט זה, הנקרא "דיאטת DASH", כולל גם מוצרי דגנים מלאים, דגים, עוף ואגוזים. כתוצאה מכך התפריט עשיר במינרלים מגנזיום, אשלגן וסידן וכן גם בחלבון וסיבים. התפריט מכיל פחות בשר אדום, ממתקים ומשקאות ממותקים בסוכר.

חזרה


הומוציסטאין

חומצת אמינו המיוצרת בגוף. בשנים האחרונות התברר שרמה גבוהה שלה בדם מגבירה את הסיכון של טרשת עורקים, ומכאן את הסיכון של שבץ מוחי והתקפי לב בגיל צעיר יחסית. השפעות אלו נובעות מכך שהומוציסטאין מחמצנת את הכולסטרול בדם לכולסטרול מסוג LDL ("כולסטרול רע"), מגבירה את קרישיות הדם וגורמת נזק ישיר לעורקים. הסיבה העיקרית לרמה גבוהה של הומוציסטאין היא חוסר בחומצה פולית ובויטמינים מקבוצה B במזון (בעיקר ויטמין B12 וויטמין B6). אכילת ירקות ופירות ונטילת תוספים של ויטמינים אלה מורידה את רמתה בדם.

חזרה


הורמונים אנבולים

הורמונים אשר מעודדים גידול וחלוקת תאים, וכתוצאה מכך גידול של מספר סוגי רקמות ובעיקר שרירים ועצמות. טסטוסטרון הוא אחד מההורמונים הסטרואידים האנאבוליים הטבעיים החזקים ביותר.

חזרה


היפרטרופיה

גדילה של השריר.

חזרה


הלמות כוח

מפגש בין גופים (היתקלות) המביא להפעלת כוח רגעי. בפעילויות ספורטיביות עקב אופי הפעילות (ריצה- מפגשים של כף הרגל עם הקרקע, קפיצה- מפגש של כפות הרגלים עם הקרקע, בעיטה- מפגש של כף הרגל עם הכדור..), להיתקלויות עם חפצים או פרטים, יש משמעות שעלולה להיות שלילית בהיבט הבריאותי, ולכן יש לווסת את עוצמת הלמות הכוח על-ידי הסדרת עומס מתאים וביצוע טכני ראוי.

חזרה


המוגלובין

מבנה חלבוני המצוי בתאי הדם האדומים. תפקידו העיקרי הוא נשיאת חמצן אל תאי הגוף. שמו נובע משני המבנים המרכיבים אותו: קבוצת הם, המכילה אטום ברזל, וגלובין, חלבון המקיף את ההם.

רמות תקינות של המוגלובין: בגברים 13.8 - 17.2 גרם לדציליטר ובנשים 12.1 - 15.1 גרם לדציליטר.

חזרה


העמסה

נטילה של כמות גדולה מהתוסף על מנת להגיע לרוויה בגוף מהחומר הנצרך.

חזרה


ויטמין

ויטמינים הם רכיבים חיוניים רבים המצויים במזון ובלעדיהם לא ייתכנו חיים. הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות מזעריות, אך האדם לא ישרוד בלעדיהם (בלטינית: ויטה - חיים). תפקידם של הוויטמינים: סיוע בפעילות מטבולית ומערכתית, גדילה, פירוק אנרגיה מהמזון, עיבודם של אבות המזון, השתתפות בבניינם של כדוריות הדם וההורמונים, יצירת הכימיקלים שמפעילים את מערכת העצבים וסיוע בפעולות העיכול. הוויטמינים חיוניים למניעת מחלות ולהפחתת סיכון לחלות במחלות כגון: סרטן, מחלות לב ועוד.

חזרה


ויטמין D

ויטמין D (קלציפרול, Calciferol) הוא קבוצה של חמש תרכובות אורגניות המסייעות לשמירת רמות תקינות של סידן וזרחן בדם.

למעשה לא מדובר בוויטמין, שכן הגוף מסוגל לסנתז אותו (ויטמין מוגדר כחומר אותו יש לצרוך במזון). עובדה זו לא הייתה ידועה בעבר והשם ויטמין D השתמר. חמש התרכובות מסומנות D1 עד D5. ההבדלים ביניהן מזעריים (הבדל של אטום מימן בודד או קשר קוולנטי כפול במקום יחיד, לדוגמה).

תאי העור מסוגלים לייצר ויטמין D עם חשיפה לאור השמש. חשיפה של מספר דקות לאור שמש חזק מביאה להפקת כל הוויטמין D הדרוש למשך היום (ואף למעלה מכך), ללא צורך בצריכה נוספת במזון. חשיפה לאור השמש יעילה רק כשהעור נחשף לקרינה על-סגולה (UV). קרינה זו מסופקת רק כשהשמש נמצאת גבוה בשמיים, כלומר למשך כמה שעות מעטות בכל יום, בעיקר בקיץ. זווית השמש בשמיים תלויה כמובן בקו הרוחב הגיאוגרפי, ואכן בארצות הרחוקות מקו המשווה קשה יותר לספק לגוף את כמות הוויטמין הדרושה באמצעות אור השמש בלבד. בארצות הצפון והדרום הרחוק הדבר כמעט ואינו אפשרי בחורף. מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בוויטמין D אכן מתרחשות בתדירות גבוהה יותר באזורים אלו בחורף.

גורמים נוספים המשפיעים על מידת יכולתו של העור לייצר ויטמין D בעזרת אור השמש הם צבע העור (מלנין, צבען התורם לצבע עור כהה, חוסם את מרבית הקרינה העל-סגולה; חוסר בוויטמין D אכן נפוץ יותר אצל כהי-עור) ושימוש בתכשירי הגנה מפני קרינת השמש. באוסטרליה, למשל, בה קיימת מודעות גבוהה לשימוש בתכשירי הגנה, זאת עקב החור באוזון הנמצא מעל ליבשת זו והגורם לקרינה על-סגולה ברמות גבוהות, נפוצות יותר מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בוויטמין D.

חזרה


ויטמין E - טוקופרול, אלפא טוקופרול

הויטמין מתפקד כקו אנזים בממברנת תאים והוא נוגד חמצון רב עצמה המגן על תאי הממברנה וחלקים אחרים מסיסי שומן של הגוף כמו LDL ("הכולסטרול הרע") מפני רדיקלים חופשיים. הגנה על ה-LDL בפני חמצון מצמצמת את הסיכון למחלות לב.

בטבע קיימים 8 סוגי טוקופרולים. החשובים ביותר הם α (אלפא), β (בטא), γ (גמא), δ (דלתא). האלפה טוקופרול מחונן בפעילות גדולה יותר כויטמין משאר הטוקופרולים ולמעשה אליו מתכוונים בשם ויטמין E. קיימות שתי צורות של הויטמין - טבעית וסינתטית. הצורה הטבעית פעילה משמעותית יותר ונספגת טוב יותר ברקמות.

חזרה


זמן מנוחה בין המערכות

זמן המנוחה בין 10 החזרות של המערכה הראשונה לעשר החזרות של המערכה השנייה.

חזרה


זמן מנוחה בין התרגילים

פרק הזמן בין סיום המערכה האחרונה בתרגיל אחד לתחילת המערכה הראשונה בתרגיל שני.

חזרה


חומצה אוקסאלית

חומצה השייכת למשפחה של חומרים הידועים כקושרי מינרלים. מצויה בחיטה מלאה ומוצריה, סובין, מוצרי סויה. ידועה כאחד החומרים המעכבים ספיגת סידן וברזל במעיים.

חזרה


חומצה פיטית

חומצה השייכת למשפחה של חומרים הידועים כקושרי מינרלים. מצויה בירקות ירוקים עליים כמו תרד, ריבס, פיטרוזילה, עלי סלק וכן במשקאות המכילים קקאו. ידועה כאחד החומרים המעכבים ספיגת סידן וברזל במעיים.

חזרה


חומצות אמינו

יחידות המבנה הבסיסיות של החלבונים. ידועות 20 חומצות אמינו בגוף האדם אותן ניתן לקבל מהמזון והן נחלקות ל-3 סוגים:
  1. חומצות אמינו חיוניות הן אותן חומצות אמינו שהגוף אינו מסוגל לייצר בעצמו והוא חייב לקבלן מהמזון. ידועות 8 חומצות אמינו חיוניות: לאוצין, טראונין, פנילאנין, ליזין, איזולאוצין, טריפטופאן, ולין, מתיונין.
  2. חומצת אמינו חצי-חיונית (חיוניות במצבים מיוחדים) היא חומצה שהגוף מסוגל להפיק בעצמו אך לא בכמות מספקת והוא חייב להשלימה מהמזון. ידועה חומצת האמינו החצי חיוניות היסטודין וכן חומצת ארגינין שחשיבותה גדולה במיוחד לתינוקות וילדים.
  3. חומצות אמינו בלתי חיוניות הן חומצות אמינו שהגוף מסוגל להפיק בעצמו, בעיקר בכבד, ואינו חייב לקבלן מהמזון.

חזרה


חומצות שומן

אבני הבניין של רקמות השומן. בנויות משרשרת של אטומי פחמן שאליהם קשורים אטומי מימן.

חזרה


חומצות שומן חד בלתי רוויות

חומצות שומן חד בלתי רוויות מכילות קשר כפול יחיד בין אטומי הפחמן המרכיבים אותן. מופיעות במצב צבירה נוזלי בטמפרטורת החדר. לדוגמא חומצה אולאית המצויה בעיקר בשמן זית אבל גם בשמן קנולה, בבוטנים ובאבוקדו וכן בשומנים מהחי (בבשר ובעוף).

חזרה


חומצות שומן חיוניות

חומצות שומן חיוניות הן אלה שהגוף זקוק להן ואינו מסוגל לייצר בעצמו. ישנן שתי חומצות שומן כאלה: חומצת שומן לינולאית וחומצת שומן אלפא-לינולנית, שמשמשות מקור לחומצות שומן מסוג אומגה 6 ואומגה 3 בהתאמה. אלו חומצות שומן רב בלתי רוויות ומקורן בצמחים ובדגים ומוצריהם.

חזרה


חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3

חומצת שומן חיונית מסג אומגה 3 אלפא-לינולנית מקורה בשמן דגים או במקורות צמחיים (זרעי פשתן, שמן זית, אגוזים). בגוף היא מהווה מקור לחומצות שומן אחרות מסוג אומגה 3 : EPA, DHA (שנמצאות גם בשמן דגים ממי הים הצפוני). אלה בעלות תפקודים רבים וחשובים במערכות הגוף השונות.

חזרה


חומצות שומן טרנס

שומן שעבר טיפול טכנולוגי כמו מרגרינה ומוצרי מאפה המכילים מרגרינה (בורקס, בצק עלים, עוגות). שומן זה נפוץ בשימוש תעשייתי ומופיע על אריזות המזון כ"שומן צמחי מוקשה" או "שומן מוקשה".

חזרה


חומצות שומן רב בלתי רוויות

חומצות שומן רב בלתי רוויות מכילות שניים עד שישה קשרים כפולים בין אטומי הפחמן המרכיבים אותן. מופיעות בד"כ במצב צבירה נוזלי בטמפרטורת החדר.
קיימות שתי משפחות של חומצות שומן רב בלתי רוויות: חומצות שומן מסוג אומגה 3 וחומצות שומן מסוג אומגה 6.
חומצות שומן אומגה 3 קצרות שרשרת מקורן בעיקר בזרעי פשתן, אגוזי מלך ושמני סויה וקנולה.
חומצות שומן אומגה 3 ארוכות שרשרת נמצאות בדגים ובעיקר בדגי ים צפוניים.
חומצות שומן אומגה 6 מצויות בשמן תירס, שמן חמניות, שמן סויה, אגוזי מלך.

חזרה


חומצות שומן רוויות

בחומצות שומן רוויות כל קשרי הפחמן שבשרשרת הם קשרים יחידים. חומצות שומן אלו בדרך כלל יופיעו במצב צבירה מוצק בטמפרטורת החדר. מצויות בעיקר בשומנים מהחי (בשר, עוף, ביצים, מוצרי חלב).

חזרה


חזרות

מספר הפעמים של ביצוע תנועה מושלמת של תרגיל. דוגמה: ביצוע תרגיל מסוים עשר פעמים ירשם כביצוע של 10 חזרות מאותו תרגיל.

חזרה


חיידקים פרוביוטיים

החיידקים הפרוביוטיים הם חיידקים מועילים לגוף, אשר התרבותם במערכת העיכול רצויה ומסייעת במניעת זיהומים ומחלות. חיידקי הפרוביוטיקה מועילים לשינוי מאזן המיקרופלורה במעי לטובה, למניעת שגשוג אוכלוסיות חיידקים מזיקים, לחיזוק העמידות בפני זיהומים ולתמיכה בתהליכי עיכול תקין.

חזרה


טסטוסטרון

הורמון המין הזכרי העיקרי. הוא הורמון אנאבולי המשתייך למשפחת ההורמונים הסטרואידים. אחד מתפקידיו העיקריים של הטסטוסטרון הוא עידוד סינתזה (בנייה) של חלבון ובכך הוא משפיע על הפעילות האנאבולית ועל שיקום רקמת השריר.

חזרה


טריגליצרידים

שומני הדם. זהו המבנה שבו נמצאות חומצות השומן בזרם הדם ומגיעות לרקמות השונות שם משמשות כמקור אנרגיה. עודף של טריגליצרידים בדם נמצא קשור למחלת טרשת העורקים.

חזרה


כולסטרול

תרכובת אורגנית המיוצרת בכל תאי הגוף, אך בעיקר בכבד. הכולסטרול בנוי משרשרת פחמנים ארוכה המקופלת בחלקה לטבעות. לכולסטרול חשיבות רבה בתהליכים ביוכימיים כמו: יצירת הורמוני מין, חשיבות ביצירת ויטמינים מסוג: A, D, E, K. רמות גבוהות של תרכובת זו בדם נמצאו כקשורות בעליה לחלות במחלות לב וכלי דם.

חזרה


כורכומין

החומר הפעיל המצוי בצמח הכורכום. שייך לקבוצת החומרים הפוליפנולים. ידוע כנוגד חמצון, מעכב התפתחות גידולים סרטניים, ונוגד דלקת. מפחית הצמדת טסיות הדם ובכך מגן מפני מחלות כלי דם ולב. הכורכומין גם נמצא יעיל בהפחתת הסימפטומים בחולי דלקת פרקים ונמצאה לו יעילות מסוימת בטיפול בדלקות עיניים.

חזרה


לאוצין

לאוצין היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. זוהי חומצת האמינו השכיחה ביותר, והיא מהווה בממוצע 9.1% מכלל חומצות האמינו בחלבונים.

חזרה


לוטאין

לוטאין הינו קרוטנואיד צהוב המופק מצמח ציפורני החתול ומשמש כאנטי אוקסידנט רב עוצמה. הוא אינו מיוצר בגוף אלא נספג דרך המזון. הלוטאין מרוכז בעיקר בחלקה האחורי של העין באזור שנקרא המאקולה או הכתם הצהוב וריכוזו פוחת עם הגיל. אזור זה אחראי על חדות הראיה. לוטאין ידוע בעיקר ביכולתו להגן על העיניים מפני התנוונות תלוית גיל ומניעת קטארקט. הלוטאין מצוי במגון ירקות ירוקים עליים: כרוב, תרד, עלי חרדל, ברוקולי, כרוב ניצנים, כרישה, אפונה אך גם בחלמון ביצה.

חזרה


לחץ הדם

לחץ הדם הנמדד בזרוע מלמד על לחץ זרימת הדם בעורקים. לחץ סיסטולי (המספר הגבוה) הוא הלחץ בזמן התכווצות חדרי הלב. לחץ דיאסטולי (המספר הנמוך) הוא הלחץ בזמן מנוחה של חדרי הלב. יתר לחץ דם בדרך כלל מוגדר כערכים שמעל 140/90.

חזרה


לימפוציטים

קבוצה של תאי דם לבנים המתפקדים במערכת החיסון. נמצאים במערכת הדם שם תפקידם לזהות זיהומים ולהשמידם.

חזרה


ליקופן

פיגמנט ממשפחת הקרוטנואידים התורם את הצבע האדום למגוון ירקות ופירות (עגבניה, אשכולית אדומה, פפאיה, אבטיח, גויאבה אדומה).
ליקופן משמש אחד מנוגדי החימצון (אנטיאוקסידנט) החזקים בגוף. קיימות הוכחות בספרות המדעית כי צריכתו קשורה בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, סרטן הערמונית ויתכן גם סוכרת. עיבוד של מוצרים המכילים ליקופן, למשל על ידי בישול עגבניות, מגביר את ריכוז הליקופן הזמין. לכן, מוצרים מעובדים של עגבניות כמו קטשופ, מרק עגבניות או רטבים על בסיס עגבניות מכילים ריכוז גבוה יותר של ליקופן, בהשוואה לעגבניות טריות.

חזרה


לפטין

הורמון חלבוני המיוצר בתאי שומן וברקמות שומניות. משם זורם הלפטין במחזור הדם עד שהוא מגיע אל המוח. ההורמון משחק תפקיד מרכזי בוויסות צריכת אנרגיה והוצאתה דרך ויסות התיאבון וחילוף חומרים. מכונה גם "הורמון ההרזיה".

חזרה


מבחן שדה למציאת דופק מכסימאלי

אזהרה!
אין לבצע מבחן שדה זה ללא אישור מפורש מרופא ספורט וללא פיקוח צמוד של איש מקצוע מתחום החינוך הגופני.

מבחן זה מיועד לאנשים צעירים בעלי כושר גופני טוב ובריאים לחלוטין. המבחן מורכב משתי ריצות רצופות של 400 מטר במהירות מכסימאלית, יש לצאת לריצה הראשונה במהירות האפשרית, מייד עם סיום הריצה לחזור בריצת דשדוש לנקודת ההתחלה ולצאת מייד למאוץ השני, במהלך המאוץ השני ריכוזי חומצת החלב יחנקו את השריר ולא יאפשרו המשך ריצה, את הדופק ניתן יהיה להרגיש גם באזור הגרון בצורה אגרסיבית, יש לבצע מדידת דופק במשך 10 שניות בלבד מייד עם עצירה ולהכפיל בשש, זהו הדופק המכסימאלי שלכם.

חזרה


מוצילגנים

תרכובות צמחיות בעלות כושר ספיחת מים גבוה. יכולת ספיחת המים מגדילה את נפח הצואה ומרככת את מרקמה ובכך מקלה על קיום ריקון סדיר ותקין של המעי הגס.

חזרה


מיקרונוטריאנטים

רכיבים הנדרשים לגוף בכמות קטנה עימם נימנים הויטמינים והמינראלים. להבדיל מחלבונים, פחמימות ושומנים הנדרשים לגוף בכמות גדולה של עשרות - מאות גרמים ביום ולכן נקראים מאקרונוטריאנטים.

חזרה


מיקרופלורה

המיקרופלורה (אוכלוסיית המיקרואורגניזמים) הטבעית של מערכת העיכול בבע"ח ובבני אדם מורכבת ומכילה מיקרואורגניזמים שונים החיים בשיתוף בינם לבין עצמם ובינם לבין הגוף המאחסן.

חזרה


מערכה/סט

מספר חזרות המבוצעות ברצף ללא מנוחה. דוגמה: ביצוע של תרגיל 10 פעמים, הפסקה למנוחה ושוב ביצוע של 10 חזרות באותו תרגיל, ירשם כביצוע של 2 מערכות בנות 10 חזרות כל אחת.

חזרה


נוגד חמצון (Antioxidant או אנטיאוקסידנט)

בולם תהליכי חמצון המתרחשים באופן טבעי בגוף.

זהו חומר כימי בעל יכולות חיזור גבוהות, המקטין את קצב תגובות החמצון של חומרים אחרים בסביבתו. הוא עושה זאת על ידי חיזור של מחמצנים בסביבתו ובכך הוא בעצם מתחמצן בעצמו. תכונתו החשובה של נוגד החמצון היא שבמצבו המחומצן הוא יציב יחסית ובכך הוא מפסיק את המשך תגובות החמצון בסביבתו.

מספר ויטמינים הינם נוגדי חמצון. ויטמינים אלו מקטינים את השפעתם של מחמצנים (רדיקלים חופשיים, למשל) בטבע ובכך מקטינים את הנזק שהמחמצנים גורמים למולקולות המרכיבות את התא. הזדקנות של יצורים חיים מתרחשת, בין השאר, עקב ההתקפה המתמדת של מחמצנים על מולקולות התא. לנוגדי החמצון, לפיכך, השפעה מאריכת חיים. בנוסף, נזקים הנגרמים לחומר התורשתי בתא על ידי מחמצנים עשויים לגרום למוטציות ולסרטן. בפעולתם מקטינים נוגדי החמצון אף את הסיכוי לתחלואה בסרטן.

שימוש באנטיאוקסידנטים ופעילות גופנית:
הגוף מייצר כל הזמן חומרים מחמצנים. במהלך פעילות גופנית אירובית, צריכת החמצן ע"י שרירי השלד עולה פי 200-100 ממצב מנוחה. לכן, פעילות גופנית גורמת לכך שנוצרים בגוף חומרים מחמצנים הפוגעים ברקמות ויכולים לגרום לשורה שלך פגיעות הכוללות: מוות תאים, עייפות ממושכת בעקבות פעילות גופנית, סרטן, הזדקנות תאים / רקמות ועוד. האנטיאוקסידנטים בולמים תהליכים אלו.

חזרה


נוירוטרנסמיטורים

תרכובות כימיות שתפקידן העברת דחף עצבי והובלת מסרים מהמח לשרירים ולאיברי הגוף, לדוגמא אדרנלין, סרוטונין.

חזרה


סיבים תזונתיים

כלל החלקים הצמחיים שאינם נעכלים על ידי אנזימי מערכת העיכול העליונה. לרוב הם מופיעים כפולמירים של פחמימות (רב סוכרים), למעט הליגנין שאיננו פחמימה.
נוהגים לסווג את הסיבים לשתי קבוצות על פי רמת המסיסות במים.

סיבים תזונתיים מסיסים כוללים את הגואר, Gums ופקטין. הסיבים המסיסים הם בעלי צמיגות כשסופחים אליהם נוזלים. הצמיגות הזו מקנה להם אפקטים פיסיולוגיים מסוימים, לדוגמה האטה בקצב ריקון הקיבה. האטת קצב ריקון הקיבה חשוב לדוגמא במחלת הסוכרת מכיון שאז הפחמימות עוברות לאט יותר מהקיבה למעי, שם הן מפורקות ונספגות. עקב כך עלית הסוכר בדם מתונה יותר. השפעה פיזיולוגית נוספת היא על רמות השומנים בדם. מקורות תזונתיים טובים הם: סובין שיבולת שועל, סובין חיטה, קטניות.

סיבים בלתי מסיסים כוללים את ליגנין, צלולוז (תאית) והמיצלולוז. תפקידם של הסיבים הבלתי-מסיסים הוא בעיקר בשמירה על תקינות תפקוד המעיים (מניעת עצירות, מניעת סרטן המעי הגס). מקורות טובים הם קליפות של ירקות ופירות כגון: קישואים, דלעת, תפוחים, אגסים וכן בננות , חיטה מלאה ומוצריה.

חזרה


סקאלת בורג

סקאלת בורג (סולם בורג) הינה דרוג של עצימות הפעילות על פי תחושת המאמץ של המתאמנת מהערך עד 20 לפי רמות תחושת המאמץ שלה במהלך אימון, כפי המוצג:

חזרה


סרטן

פורטל מידע על מחלות.

חזרה


עצימות

דרגת הקושי של הפעילות הגופנית, הניתנת להערכה באמצעות מדדים שונים עבור מרכיבי כושר שונים. דרגת הקושי נקבעת במרבית המקרים על-פי היחס באחוזים מהערכים המרביים.
דוגמה: 70% מדופק לב מרבי - עצימות הפעילות תהיה 70% מערך הדופק (פעימות לב בדקה) המרבי של הפרט.

חזרה


עצימות גבוהה

הפעלת כוח גבוה של שריר בתנועה פתאומית אחת.

חזרה


פורינים וחומצה אורית

פורינים הם קבוצת חומרים הנמצאים בגרעיני תאים חיים ומהווים חלק מה- DNA של התא. המשמעות היא כי פורינים נמצאים בכל תא חי המכיל גרעין תא, למעט תאי דם אדומים. כשתאים בגוף מתפרקים באופן טבעי, פורינים משתחררים לזרם הדם ומתפרקים לחומר הנקרא חומצה אורית, המופרשת מהגוף דרך הכליות.
ניתן למדוד את רמת החומצה האורית בדם. רמה גבוהה מהנורמה של חומצה אורית בדם (בדרך כלל מעל 7.0 מ"ג/ד"ל) יכולה לנבוע מעודף משקל, צריכת אלכוהול מוגברת, כתופעת לוואי של תרופות מסוימות, כתופעה נלווית למצבי מחלה מסוימים.
עודף חומצה אורית בדם יכול להביא להתקף של גאוט (שיגדון) – מחלת פרקים, ו/או ליצירת אבני חומצה אורית בכליות.
קיימות תרופות התורמות להפחתת רמות חומצה אורית בדם. ניתן להפחית את רמות החומצה האורית גם על ידי ירידה במשקל, הימנעות מוחלטת משתיית אלכוהול, שתית מים מרובה ושמירה על תפריט דל בפורינים.

חזרה


פלבון-גליקוזידים וטרפן-לקטונים

החומרים הפעילים המופקים מעלי עץ הגינקו בילובה. הפלבון-גליקוזידים (קמפרול, קוורציטין ממשפחת הפלבנואידים) בד"כ מהווים 34% מהמיצוי. הם אחראיים לפעילות האנטיאוקסידנטית החזקה וכן לפעילות נוגדת הקרישה. בכך הם מסייעים במניעת מחלות לב כלי דם ביניהן אתרוסקלרוזיס. כמו כן מסייעים לפעולת המח ומערכת העצבים המרכזית ובכך תורמים לשיפור היכולת הקוגניטיבית. הטרפנים (גינקולידים, בילובדים) בד"כ מהווים 6% מהמיצוי. הם אחראים לשיפור זרימת הדם למח ולאברי הגוף האחרים.

חזרה


פלבנואידים / ביופלבנואידים – Bioflavonoids

משפחה של חומרים הנפוצים מאוד בצמחים ומצויים בכל חלקי הצמח, כולל בשורש, בפירות, באבקת הפרחים ועוד. חלקם מופיעים כפיגמנטים ותורמים למגוון הצבעים בטבע (צהוב, אדום) וחלקם חסרי צבע. המשפחה כוללת בתוכה מספר קבוצות וביניהן איזופלבנואידים, אנתוציאנידים, פלבונים ועוד.

אחד המקורות החשובים לפלבנואידים הוא קליפת הענבים, שמהם מכינים את היין האדום (ביין לבן מוציאים את קליפת הענבים בזמן ההכנה ולכן יש בו פחות פלבנואידים). פלבנואידים מצויים גם במיץ רימונים, בתה, בבצל, בשורש צמח הליקוריש.

לביופלבנואידים מיוחסים יתרונות בריאותיים רבים:
קיימות עדויות ממחקרים אפידמיולוגיים (של אוכלוסיות) שלפלבנואידים יש פעילות נוגדת חימצון ושתזונה עשירה בפלבנואידים נמצאת בהתאמה הפוכה לתחלואה ותמותה ממחלות לב. עוד נמצא כי לפלבנואידים יכולת להגן על שלמות וגמישות כלי הדם, הם בעלי תכונות אנטי דלקתיות, מסייעים במניעת מספר מחלות ממאירות וכן פועלים להגנת העין מפני התפתחות קטאראקט.

חזרה


פלורה

חיידקים שנמצאים באופן תקין במערכת העיכול.

חזרה


פרואנתוציאנידים

רכיבים צמחיים ממשפחת הפלבנואידים בעלי השפעה נוגדת חמצון. נמצאים בקליפת עץ אורן, עלי תה, בפירות יער ובקליפת ענבים.

חזרה


פרוסטגלנדינים

קבוצת חומרים שמקורם בחומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3 שתפקידם בויסות כיווץ והתרחבות כלי דם, בויסות מנגנוני קרישת הדם, חשובים להתכווצות והרפיית שרירים, לפעילות מערכת החיסון והמח.

חזרה


צפיפות העצם

ריכוז של חלבון ומלחים מינרלים בעצם. הריכוז (צפיפות העצם) מושפע מ- תזונה (סידן), ויטמין D (דרוש לספיגת סידן ממערכת העיכול), הורמונים (הורמוני מין, הורמוני בלוטת התריס ובלוטת יותרת התריס והורמון גדילה), פעילות גופנית (מגביר את מסת וחוזק העצם), תקופת גיל ההתבגרות (אופן הגדילה והתהוות העצם בתקופת הגדילה וההתבגרות), תורשה. ריכוז (צפיפות עצם) נמוך, ירידה בצפיפות עצם, גורמת לעצמות להיות דקות יותר, פריכות, ונוטות יותר להישבר.

חזרה


צריכת חמצן רזרבית

צריכת חמצן מרבית פחות צריכת חמצן במנוחה כפול האחוז המבוקש + צריכת חמצן במנוחה.

חזרה


קטכין

החומר הפעיל המצוי בתה ירוק. שייך לקבוצת הפוליפנולים שהם חומרים כימיים המצויים בצמחים. גם הפלבנואידים מנויים על קבוצה זו. לקבוצת חומרים אלה מיוחסת פעילות נוגדת חמצון.

חזרה


קפאין

קפאין שייך לחומרים המכונים מתילקסנטינים המצוים במזון. הוא נמצא באופן טבעי בקפה, תה ושוקלד, ומוסף לקולה ומשקאות אחרים וכן לתרופות מסוימות.
תכונתו העיקרית היא גירוי מערכת העצבית המרכזית, גירוי מערכת הנשימה, גירוי קצב הלב והשפעה משתנת קלה.

חזרה


קצב ביצוע התרגיל

מתייחס לזמן הנדרש לבצע חזרה שלמה אחת. מכיוון שתרגילים משלבים תנועה בשני כיוונים, כמו למשל בכיפוף וישור של היד (כפיפה ופשיטה), הרי שהקצב מתייחס למהירות בה אנו נדרשים להשלים את התנועה בשני הכיוונים.

חזרה


קרוטנואידים

קבוצה של פיגמנטים אשר מצויים בעיקר בצמחים. חומרים אלו ידועים כבעלי תכונות נוגדות חימצון (אנטי-אוקסידנטים) ולפיכן עשויות להוות גורם הגנה מפני התפתחות מחלות שונות ביניהן מחלות כלי דם ולב וסרטן. בקבוצה זו נכללים ירקות ופירות שצבעם צהוב, אדום, כתום וירוק.
לדוגמא:
צהובים: פלפל צהוב, תירס, מלון ומנגו.
אדומים: עגבנייה, פלפל אדום, גמבה, צנון, צנונית, תפוח, תות, אבטיח, אשכולית אדומה, ענבים אדומים, רימון.
כתומים: פלפל כתום, גזר, דלעת, בטטה, דלורית, תפוז, אפרסמון וקלמנטינה.
ירוקים: ברוקולי, כרוב, מלפפון, חסה, סלרי, עירית, בזיליקום, אגס, מילון, קיווי, כוסברה ופטרוזיליה.

חזרה


רדיקלים חופשיים

אטומים בודדים או קבוצות אטומים, שיש בהם אלקטרון אחד או יותר בלתי מזווגים העשויים להשתתף ביצירת קשר כימי. על פי רוב, מצב זה אינו יציב כימית ולכן הרדיקלים משתתפים בקלות בתגובות כימיות.

חזרה


רזרבה של דופק הלב

דופק מכסימאלי פחות דופק במנוחה.

חזרה


רמות תת אופטימליות

רמות נמוכות מעט מהרצוי אך אינן מוגדרות כרמות של חסר.

חזרה


שומן חד בלתי רווי

שומן אשר נמצא כמגן בפני מחלות לב וכלי דם מאחר והוא יכול להוריד את רמת הכולסטרול הכללי בדם ולהעלות את רמות הכולסטרול "הטוב" - HDL. ההמלצה כיום היא להגביר צריכה של שומן מסוג זה. מומלץ כי כ- 10% - 15% מסך הצריכה הקלורית באדם בוגר תהיה שומן חד בלתי רווי.
מקורות תזונתיים: זיתים, שמן זית, שמן קנולה, אבוקדו, שקדים, אגוזי פקאן, אגוזי לוז (אילסר), קשיו, פקאן, פיסטוקים ובוטנים.

חזרה


שומן רב בלתי רווי

זהו סוג השומן הנפוץ ביותר במזון . לרוב מופיע במצב צבירה נוזלי בטמפרטורת החדר. מקורו העיקרי במזון הוא מהצומח: שמני סויה, תירס, חריע, שומשום וחמניות או באגוזי מלך ושקדים. פרט למקורות בצומח שומן זה מצוי גם במזון מהחי, בעיקר בדגי ים (כמו טונה, הרינג, סלמון, מקרל, סול, בקלה, הליבוט). בקבוצת שמנים זו נכללות גם חומצות השומן החיוניות אומגה 3 ואומגה 6, אשר הגוף אינו מסוגל לייצרן בעצמו ולכן חייבים לקבלן מהמזון.

חזרה


שומן רווי

שומן אשר בד"כ מצוי במצב צבירה מוצק בטמפרטורת החדר. שומן זה קשור בעלייה של רמות שומנים בדם (הכולסטרול הכללי, LDL כולסטרול וטריגלצרידים) ובכך תורם להתפתחות מחלות לב וכלי דם ומגביר סיכון לסיבוכים של מחלת הסוכרת. בשל השפעותיו הללו רצוי להמעיט בצריכתו.
מזונות מן החי: חמאה, שומן בשר (כולל עור של עוף, בשר כבש, ברווז, אווז), איברים פנימיים, בשר טחון קנוי (נקניק, נקניקיות, המבורגר וקבב) מוצרי חלב שמנים (מעל 5 אחוז שומן), חלמון ביצה.
מזונות מהצומח: קקאו, קוקוס, שמן כותנה ושמן דקלים.

חזרה


שלב קריטי

תחום של זמן בו פעילות מתאימה עשויה להיות מועילה ויעילה. אי מתן פעילות מתאימה בתחום זמן זה עלולה להפחית את הסיכוי למימוש פוטנציאל ביכולת הגופנית ובביצועי ספורט בטווח הארוך.

חזרה


שלב רגיש

תחום של זמן בו פעילות גופנית מתאימה עשויה להיות מועילה בהשפעתה על מרכיב או מרכיבי יכולת גופנית.

חזרה


תדירות

מספר אירועים ליחידת זמן. לדוגמה: מספר אימונים בשבוע. במקרה זה התדירות היא מספר אימונים פר שבוע.

חזרה


תסמונת מטבולית:

שילוב של מספר תסמינים: השמנה של איזור הבטן, רמת טריגליצרידים גבוהה בדם,רמת כולסטרול – HDL נמוכה (הכולסטרול ה"טוב" ), לחץ דם גבוהה, רמות סוכר גבוהות ולרוב גם עמידות לאינסולין.
הופעה של 3 תסמינים לפחות קשורה לעליה בסיכון למחלות לב, סוכרת, התקפי לב ושבץ.
הטיפול כולל בדרך כולל: דיאטה לירידה במשקל, פעילות גופנית, טיפול בסוכרת, טיפול בלחץ דם וטיפול בדיסליפידמיה.

חזרה



תרגול תת מרבי

תחום דרגת עצימות של הפעילות הגופנית הסמוכה-מתחת ליכולת המקסימאלית. תחום זה שונה במרכיבי כושר שונים או תחומי ספורט שונים. ככלל, התחום של דרגת עצימות תת-מרבית הינו 80% - 90% מהיכולת המקסימאלית.

חזרה


AA -Arachidonic Acid

חומצת שומן חיונית רב בלתי רוויה מסוג אומגה 6, שהגוף אינו יכול לייצרה בעצמו ועל כן חייבת להתקבל מהמזון. מצויה בעיקר בשומנים שמקורם מהחי כמו בשר, עופות, ביצים ומוצרי חלב.

חזרה


Adequate Intake - צריכה מספקת

ערך הניתן במקום ה- RDA, כאשר אין מספיק נתונים לחישוב הצורך המוערך הממוצע. ערך זה מתבסס על נתונים מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי קבוצות אנשים בריאים, אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי מוגדר הנחשב כרצוי, לדוגמא: גדילה תקינה, רמת רכיב תזונה תקינה בדם.

חזרה


ALA - Alpha Linolenic Acid

חומצת שומן חיונית רב בלתי רוויה מסוג אומגה 3, שהגוף אינו יכול לייצרה בעצמו ועל כן חייבת להתקבל מהמזון. מצויה בעיקר בשומנים שמקורם מהצומח ובעיקר שמנים המופקים מזרעים כמו שמן קנולה, סויה, פשתן, אגוזי מלך.

חזרה


AMD

Age-related Macular Degenerative disease – ניוון מרכז הראיה הקשור בגיל.
זוהי מחלה דגנרטיבית של הרשתית העלולה לגרום לפגיעה משמעותית בחדות הראיה. היא מהווה את הסיבה העיקרית לאבדן ראיה במבוגרים מעל גיל 50 בעולם המערבי. המחלה פוגעת בחלק המרכזי של הרשתית (Macula) שהוא האיזור האחראי לחדות ראיה ולפעולות כמו קריאה, נהיגה או צפיה בטלויזיה.

חזרה


BMI

BMI הם ראשי התיבות של Body Mass Index ובתרגום חופשי לעברית מדד מסת הגוף.

קיימות מספר הגדרות להשמנה. המדד המקובל כיעיל ביותר להערכת מצב המשקל הוא מדד מסת הגוף (BMI) המחושב על ידי חלוקת המשקל (בק"ג) בגובה² (מטרים בריבוע). מדד זה נמצא כעומד בהתאמה טובה הן עם כמות רקמת השומן בגוף והן עם הסיכון לתחלואה ולתמותה.

חישוב BMI לגילאי 50-18
ערך BMI משמעות
18.5> חוסר משקל
24.9-18.5 משקל תקין
26.9-25 עודף משקל קל
29.9-27 עודף משקל בינוני
30+ השמנה

חישוב BMI לגילאי 50+
ערך BMI משמעות
22> חוסר משקל
26.9-22 משקל תקין
29.9-27 עודף משקל קל
30+ השמנה

חזרה


CVD

Cardio Vascular Disease - מחלות קרדיו וסקורליות – (מחלות לב וכלי דם).
מונח המתייחס למחלות כגון: יתר לחץ דם, מחלות לב קורונריות, שבץ, מחלת לב ראומטית ואי ספיקת לב.

חזרה


DHA - DocosaHexaenoic Acid

חומצת שומן חיונית רב בלתי רוויה מסוג אומגה 3, שהגוף אינו יכול לייצרה בעצמו ועל כן חייבת להתקבל מהמזון. חשובה לאיזון רמות הטריגליצרידים בדם, לעיכוב קרישה ולהפחתת הסיכון לטרשת העורקים. מחסור ב- DHA גורם לירידה ברמות הסרוטונין במח שנמצאה קשורה להפרעות קשב וריכוז, אלצהיימר ודיכאון.

חזרה


DNA (דנ"א)

DNA היא מולקולת ענק של חומצת גרעין המכילה את כל המידע לבנייתם של כל החלבונים בתא. ל-DNA מבנה שמור לאורך כל האורגניזמים מחיידקים ועד לבני אדם.

חזרה


DRI - ערכי יחוס של צריכה תזונתית

DRI הינו מונח בתחום התזונה. המונח נקבע על ידי האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב והוא מתייחס ל- 4 ערכי ייחוס. ערכי ייחוס אלה מהווים כלים לאנשי המקצוע לתכנון ולהערכת הצריכה של רכיבי התזונה על ידי פרטים וקבוצות. המונח מתייחס לרכיבי התזונה הבאים: חלבון, פחמימות, שומן, ויטמינים, מינרלים, ומים.

חזרה


EPA - EicosaPentaenoic Acid

חומצת שומן חיונית רב בלתי רוויה מסוג אומגה 3, שהגוף אינו יכול לייצרה בעצמו ועל כן חייבת להתקבל מהמזון. בעלת חשיבות בויסות התכווצות-התרחבות כלי הדם, בתפקוד תקין של מערכת החיסון, בפעילות תקינה של המח וכן בתפקודים חיוניים אחרים. מקורה בעיקר בדגי הים הצפוני כמו סלמון, הרינג, מקרל, סרדינים ובשמן דגים.

חזרה


Estimated Average Requirement - צורך מוערך ממוצע

רמת הצריכה היומית הממוצעת, המוערכת כמספיקה לענות על הצרכים של מחצית מן האנשים הבריאים בשלב חיים ובגיל מסוים. ברמת צריכה כזו, המחצית השניה של האוכלוסייה המוגדרת לא תגיע לרמת הצורך התזונתי שלה.

חזרה


GLA - GamaLinolenic Acid

חומצת שומן חיונית רב בלתי רוויה מסוג אומגה 6, שהגוף אינו יכול לייצרה בעצמו ועל כן חייבת להתקבל מהמזון. מצויה בעיקר בשומנים שמקורם מהצומח כמו למשל שמן נר הלילה, שמן זרעי דומדמניות (blackcurrant).

חזרה


IGF1

Insulin-LikeGrowthFactor1 - הורמון המיוצר בכבד בתגובה לקשירה של הורמון הגדילה לקולטנים המצויים בתאי הכבד. כאשר מגיע IGF-1 עם זרם הדם אל שרירי השלד ואל תאי הרקמות הסובבות אותו הוא מזרז ייצור חלבונים, יצירת סחוס וחלוקה של תאים. למעשה, IGF-1 אחראי ישירות לפעילות האנאבולית ולשיקום הרקמות.

חזרה


Intake Level Upper Tolerable - גבול הצריכה המירבית

רמת הצריכה היומית המירבית, אשר סביר שאינה מהווה סיכון לתופעות לוואי שליליות. ככל שרמת הצריכה עולה מעל לגבול הצריכה המירבית, כך גובר הסיכון לפתח מחלה או בעיה כלשהן. לרמת צריכה כזאת אין יתרונות בריאותיים, למרות שהיא עדיין יכולה להיות נסבלת באופן ביולוגי. קביעת גבול הצריכה המירבית מבוססת על הצריכה הכללית ממזון, מים ותוספים תזונתיים. בהעדר מידע לרכיב תזונה מסוים, הסיבה היא חוסר בנתונים, ולא בשל העובדה שאין לו גבול צריכה מרבית. במקרים כאלה יש להיזהר מצריכת הרכיב מעבר לרמה המומלצת.

חזרה


IU - International Units

יחידות בינלאומיות. דרך אחת להציג יחידות של כמות ניתן להמיר ערכים אלו לערכים אחרים כגון מ"ג.

חזרה


LA - Linoleic Acid

חומצת שומן חיונית רב בלתי רוויה מסוג אומגה 6, שהגוף אינו יכול לייצרה בעצמו ועל כן חייבת להתקבל מהמזון. מצויה בעיקר בשומנים שמקורם מהחי כמו בשר, עופות, ביצים ומוצרי חלב.

חזרה


LDL Cholesterol - "הכולסטרול הרע"

חלקיק אחד במשפחת הליפופרוטאינים (קבוצה של שומנים הקשורים לחלבונים וחשיבותם בפרוק השומנים בגוף). לחלקיק זה צפיפות נמוכה (משקל סגולי נמוך) והוא מכונה בשם "הכולסטרול הרע" בשל נטייתו להתחמצן ולשקוע על דפנות העורקים ולגרום להצרותם. רמות גבוהות של LDL בדם מעלות את הסיכון לחלות בטרשת עורקים.

חזרה


Mucilage

חומר רירי, סמיך ודביק, דמוי גומי, אשר מסייע למעבר המזון במעי על ידי כך שהוא מתנפח במים אך אינו נמס בהם.

חזרה


OA - Oleic Acid

חומצה אולאית היא דוגמא לאחת מחומצות השומן במשפחה של חומצות שומן חד בלתי רוויות המסומנות כאומגה 9. חומצת שומן זו מצויה בכמות גדולה בשמן זית ובשמן קנולה, באבוקדו, בזיתים, בשומשום ובשקדים.

חזרה


RDA - Recommended Dietary Allowance - קצובה תזונתית מומלצת

רמת הצריכה היומית הממוצעת, המוערכת כמספקת את הצרכים של כמעט כל האנשים הבריאים בקבוצת גיל ומגדר מסויימת. רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של 97% - 98% מן האוכלוסייה. ה- RDA נקבע על בסיס צורך מוערך ממוצע.

חזרה


RM X

היכולת לבצע כנגד ההתנגדות הגדולה ביותר X תנועות ולא יותר מ- X תנועות של תרגיל בטווחי תנועה מושלמים ובטכניקה ראויה.

מקרה פרטי - RM5 - היכולת לבצע בתרגיל כנגד ההתנגדות הגדולה ביותר 5 תנועות ולא יותר, בטווחי תנועה מושלמים ובטכניקה ראויה.

חזרה


60% מ- RM1

"% מ- RM1 " –התנגדות שנקבע ביחס לעומס איתו ניתן לבצע חזרה אחת מרבית.
מקרה פרטי – 60% מ- RM1 – עומס בתרגיל השווה ל- 60% מהעומס איתו ניתן לבצע חזרה אחת מרבית.

חזרה