המרוץ של החיים - חלק א'

מאת: מיה תמיר

מתח ,לחץ , עבודה, סידורים כל היום רצים, המח לא מפסיק לחשוב, אין שקט, רעש, מכוניות, זיהום אויר אנחנו חוזרים הביתה וממשיכים במרוץ, במרוץ של החיים.

לפני כמה שנים ראיתי מדבקה על הרכב שממולי "אל תשכח לנשום", לכאורה אמירה מובנת מאליה. עצרתי לרגע את כל המחשבות ונשמתי נשימה עמוקה ,נשפתי החוצה והבנתי כמה רדודה היתה נשימתי עד כה.ניסיתי להזכר מתי נשמתי באמת, מתי לאחרונה  נשמתי עמוק, מלאתי את הריאות בחמצן נקי והוצאתי את כל השאריות שנותרו. האם אנחנו באמת שוכחים לנשום? ומהי באמת פעולת הנשימה אם לא הכנסת הטהור והוצאת הפסולת.
מתי לאחרונה הוצאנו את הפסולת ואפשרנו לעצמנו לנשום לרווחה?
חשבתי על המטופלים שבהם אני מטפלת מדי יום בקליניקה, בעיקר בחברת ההייטק בה אני עובדת, אותם "נפגעי המרוץ" אנשים שגופם אילץ אותם לצאת לחופשה.

בכל אדם הלחץ והמתח פוגעים בצורה שונה:
ישנם אנשים שמערכת החיסון שלהם נחלשת ומוצאים עצמך חולים בתדירות גבוה ובעוצמות של הכירו, ישנם אנשים שמערכת העיכול נפגעת וסובלים מכאבי בטן, אולקוס, בעיות עיכול.
ישנם אנשים הסובלים מכאבים, כאבי ראש, כאבי שרירים דלקות מפרקים וכדומה.
יש כאילו שלא ירגישו דבר ולפתע פתאום יחטפו התקף לב או שבץ. לא ייאמן אך כיום מחלות אלו תוקפות גם אנשים צעירים.
לנשים שבינינו די במבט חטוף בסטטיסטיקות המדאיגות של בעיות פוריות, יותר ויותר נשים סובלות מליבידו נמוך (חוסר חשק מיני), בעיות להכנס להריון, כאבי מחזור וכדומה.

אך ישנן גם חדשות טובות, למרות שמתח הינו מצב בלתי נמנע בחיי שנות ה 2000 עדיין ניתן לפעול בצורות שונות להורדת המתח ושמירה על איכות החיים. בקליניקה אני מסבירה למטופלי שבמעט מאמץ ומודעות ניתן לשנות את חיינו. אני עוברת עם מטופלי כברת דרך שבסופה ניתן לראות הצלחות ולצפות בשינוי שהוטמע ע"י המטופל הן בניהול חייו והן באיכותם.

במאמרים הקרובים אני אשתף אתכם הקוראים במספר עצות שימושיות לעצירת המירוץ המטורף והורדת המתח והלחצים הפוגעים בגופינו.

במאמר זה אני רוצה להתמקד במודעות  שזהו הצעד הראשוני בטיפול במתח. כאשר אתה מודע אתה מתחיל את השינוי.

שלב ראשון:  חשוב להעלות את המודעות לגופינו.
 במשך רוב שעות היום שרירי הצואר, כתפיים ושכמות מכווצים. השכמות עולות למעלה כתגובה למתח פנימי ועבודה מאומצת. כתוצאה מכך נוצרים כאבים בגב עליון שלעיתים מקרינים לצואר ועלולים לגרום לכאבי ראש. חשוב שבמהלך היום נפתח מודעות לשחרור הכתפים.
לצורך כך אני ממליצה על תרגיל פשוט:
כווצו את הכתפיים כלפי מעלה הכי שאפשר ולשחרר בבת אחת- לאחר ששיחררתם נסו להרגיש את התחושה של כפתיים רפויות ולזכור תחושה זו במוחינו. במהלך היום נסו להרגיש האם אני באמת משחרר את הכתפיים? במידה והבחנתם שאתם מכווצים את הכתפיים בצעו שוב את התרגיל והמשיכו להעלות את המודעות לאזור.
מצבים שבהם הכתפיים נוטות יותר להתכווץ: בנהיגה, ישיבה מול המחשב והקלדה, שטיפת כלים וכדומה.
המלצה: בעת ישיבה והקלדה במחשב שימו לב שהזרועות מונחות  ונתמכות ע"י על שולחן העבודה. כאשר הידיים באויר יש נטיה לכווץ את הכתפיים.

שלב שני: מודעות לנשימה- דאגו לקחת נשימה עמוקה לפחות פעמיים ביום.
תרגיל- שאפו אויר דרך האף ומלאו את הריאות, חושו כיצד שרירי בית החזה מתרחבים וכיצד הבטן מתמלאת, שחררו לאט את האויר תוך כדי הרפיית כל השרירים בגוף.
תרגיל זה גורם לכמה תהליכים חשובים:
הוא ממלא את חלל הריאות בכמות חמצן גדולה יותר, המעלה את רמת החמצן בגוף ובמוח.
שאיפה עמוקה ונשיפה הינה כמו נשימת רווחה השולחת אותות למוח המסמנים כי" הסכנה חלפה" , אותות אלו מאפשרים לשרירי הגוךף להרפות, לדופק לרדת ולתחושת רוגע.

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.