שחלות פוליציסטיות חלק א'

מאת: ד"ר תמיר צמח N.D

אנו יכולים למצוא כיום ירידה משמעותית בהיקף שיעורי הפריון בכל העולם, ובעולם המערבי בפרט. כ- 40% מהגורמים לתופעה זו קשורים בהפרעות ביוץ, כאשר ההפרעה העיקרית שבהן, היא תסמונת השחלות הפוליציסטיות. תסמונת מורכבת זו גורמת לחוסר איזון הורמונלי, המתבטא בהפרעות בווסת, השמנה, שיעור יתר, פצעי בגרות, נשירת שיער וחוסר פוריות, עקב שיבוש מהלכו של ביוץ תקין. מהי תסמונת השחלות הפוליציסטיות? (Polycystic Ovary Syndrome, או בר"ת: PCOS) וכיצד ניתן לאבחנה ולטפל בה? להלן מקבץ שאלות ותשובות:

מהן שחלות פוליצסטיות?
השחלות הן חלק ממערכת הרבייה הנשית, בהן מתפתחים הורמוני המין (אסטרוגן, פרוגסטרון ומעט אנדרוגן) והביציות. כל שחלה מכילה עשרות אלפי ביציות, השמורות בתוך מאות אלפי זקיקים. שחלות פוליציסטיות מתאפיינות במידותיהן הגדולות באופן יחסי (לעתים אף פי שלושה) והן מכילות מספר גדול של זקיקים מוגדלים, או ציסטות, המשמשות כעדות לביוצים לא תקינים שהתרחשו במהלך חיי האישה.

כיצד מבצעים אבחון לשחלות פולצסטיות?
ניתן לזהות בקלות את מבנה השחלות הפוליציסטיות באמצעות בדיקת דימות בגלי-קול (אולטרסאונד) של האגן שמתבצעת במרפאת הגניקולוג. השחלות הפוליצסטיות מתאפיינות במראה טיפוסי הדומה למחרוזת פנינים, וזאת בשל הזקיקים הקטנים הפזורים בהיקף השחלה. בשנת 2003  התעדכנו האבחנות המבדלות לקיומה של התסמונת, להימצאות של 12 זקיקים לפחות (באחת או בשתי השחלות) בקוטר של עד 9 מ"מ, ו/או נפח שחלה העולה על 10  מ"ל. עם זאת, תהליך האבחון ייחשב לבלתי מהימן, אם האישה נוטלת גלולות למניעת הריון, או אם קיימת נוכחות של זקיק בקוטר העולה על 10 מ"מ, דבר המעיד על התרחשות שלב טרום - ביוץ.

ההיסטוריה של האבחנה
בשנות השלושים של המאה הקודמת, שני רופאים בשם שטיין ולונטל, היו הראשונים לתאר את הקשר ההדוק שבין מבנה השחלות הפוליציסטיות הטיפוסי לבין תופעות של רמות גבוהות של הורמונים אנדרוגיניים (זכריים), במקביל למיעוט או העדרו המוחלט של ביוץ, ולעיתים, יחד עם תופעות נלוות כגון שיעור יתר ואקנה. כיום, תסמונת השחלות הפוליציסטיות מוגדרת כגורם העיקרי בהפרעות פוריות, והיא אחראית לכ-40% ממקרי הפרעות הפריון בקרב נשים. תסמונת זו נחשבת לתסמונת השכיחה ביותר במערכת הרבייה בקרב נשים בגיל הפריון (20-40 שנים). 
 
מהי שכיחות התופעה?
כ-10% מכלל הנשים בגיל הפריון תפתחנה תסמינים אופייניים, וכשליש מתוכן, תפתחנה רק חלק מתוך כלל התסמינים שמאפיינים את התופעה.

מהם התסמינים האופייניים?
התסמין השכיח ביותר הוא הפרעה במחזור החודשי של האישה (מירידה בשכיחות הופעת הווסת ועד להעדרה המוחלט ו/או דימומים בלתי סדירים), הפרעה שמתאפיינת במיעוט או העדרם המוחלט של ביוצים.
תסמינים הניתנים למדידה בבדיקות דם
רמות גבוהות בדם של הורמונים זכריים (האנדרוגיניים) כדוגמת טסטוסטרון.
הפחתה בתגובת הגוף לאינסולין, מייצור- יתר של אינסולין ועד התפתחותה של סוכרת.
הפרעה ברמות השומנים בדם.
תסמיני גוף הניתנים לאבחון על פי מראה אופייני
שיעור יתר באזור הפנים, החזה, הבטן והירכיים.
שיער ראש דליל והתקרחות בעלת מאפיינים גבריים (באזור המצח והרכות).
אקנה, עור שומני או קשקשים בעור הקרקפת.
עודף משקל / השמנה והשמנה בטנית.
תסמינים המבוססים על עדות האישה
אי-פריון, או חוסר היכולת להרות לאחר שנה של ניסיונות.
כאבים במשך חצי שנה ומעלה באזור האגן.
ווסת בלתי סדירה.

מהו הגורם לתסמונת השחלות הפוליציסטיות?
הגורם הישיר לתסמונת אינו ידוע לעולם הרפואה, אך הולכות ומתרבות ההשערות כי נוכחות של רמות אינסולין גבוהות בדם הן התורמות לעלייה בייצור ההורמונים הזכריים, אותם הורמונים האחראיים להיווצרותם של מרבית התסמינים. תיאוריות חדשות יותר גורסות כי קיים קשר בין מהלך ההריון של האם לבין קיום התסמונת בבת הבוגרת (רמות אינסולין והורמונים אנדרוגניים גבוהות), וכי למעשה, הסביבה הרחמית של העובר מהווה מרכיב משמעותי נוסף המשפיע על התנהגות המערכת ההורמונלית של הלוקה בתסמונת זו.
 
כיצד מטפלים בתסמונת השחלות הפוליציסטיות?
נכון להיום, טרם נמצאה הדרך לריפוי התסמונת, או לשחזור מצב השחלה. טיפול אפקטיבי יקל על מרבית התסמינים וימנע באופן וודאי את החמרת הבעיות הרפואיות המאפיינות את התסמונת.

כיצד מתמודדת הרפואה עם העדר ביוץ?
ההתערבות הרפואית הנפוצה לעידודו של ביוץ תקין היא מתן טיפול תרופתי של איקקלומין
(Ikaclomin, או בשמו הגנרי- Clomiphene Citrate). כ-80% מהנשים שסובלות משחלות פולציסטיות יגיבו באופן חיובי לתרופה זו, וכ- 50% מתוכן יממשו את חלומן להרות במהלך 6 חודשי טיפול.
נשים רבות שאובחנו כלוקות בתסמונת זו חשות בלבול וקושי רב בהזדהות עם האבחנה. מקורו של קושי זה הוא שימוש בשמו של אחד מהתסמינים (ציסטות - שמאובחנות בעזרת אולטרסאונד במרפאת הגניקולוג), אך בתום בירור וקריאה נוספים על הנושא, הן נתקלות ברשימת התסמינים הטיפוסיים לתופעה, תסמינים אשר הן אינן חשות כלל בקיומם. זאת מפני שבמקרה של נשים אלו, רק חלק מהתסמינים באים לידי ביטוי. למשל, השחלות תאופיינה במבנה טיפוסי כשל מחרוזת פנינים, אך ללא כל תופעות של השמנה ושיעור יתר.
דרכי הטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות בראי הנטורופתיה יפורסם בהמשך.

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.