בין המצדדים לבין השוללים שימוש בויטמינים ובתוספי תזונה ניטש ויכוח עז. השוללים טוענים בין היתר שמדובר באחיזת עיניים והשימוש בתוספים מיותר ואינו מוכח מדעית והמצדדים טוענים את ההיפך הגמור.
נכון להיום, יעילותם של תוספים רבים (כגון ברזל, חומצה פולית, ויטמינים בי 12 ואחרים) הוכחה באופן מדעי ומעל לכל ספק, בחוגי הרפואה כבר ברור היום כי ויטמינים מטפלים ועוזרים במניעת מחלות ובעיות רפואיות.
הנכון הוא שקיימת בעיה בכל מה שקשור להתאמה אישית בנטילת תוספים שחייבת להיעשות רק על ידי איש מקצוע.
מאז עבר בארה"ב ב- 1994 חוק תוספי התזונה (DSHEA), מגוון רחב של תוספים נעשו זמינים לאוכלוסיה האמריקאית. בישראל המקביל לחוק זה הם תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה) התשנ"ז -1997. לפי תקנות אלו תוספי תזונה כוללים רכיבים כגון ויטמינים, מינראלים, צמחים, עשבים ורכיבים בוטנים נוספים, חומצות אמינו, רכזים, מטבוליטים ועוד הנמכרים בכמוסה בג'ל או כנוזל.
שכיחות השימוש בתוספים
השימוש בתוספי תזונה נפוץ בעולם ובישראל. מסקרים בנושא שימוש בתוספי מזון בארה"ב עולה כי התוסף הנפוץ ביותר הוא מולטיויטמין (עם/ בלי מינראלים). סקר מב"ת (מצב בריאות ותזונה לאומי) הראשון בישראל נערך על-ידי שירותי מזון ותזונה והמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. מסקר מב"ת עולה כי 21.5% מהנדגמים דיווחו על נטילת תוספי תזונה בחודש האחרון. אחוז הנוטלים תוספי תזונה גבוה בקרב נשים (30.3%) פי 2.5 מאשר בקרב גברים (11.9%).
הסיבות לנטילת תוסף
הסיבות לנטילת תוסף רבות ומגוונות וכוללות בין היתר רצון לפצות על תזונה לא מספיק טובה, לקדם / לשפר את הבריאות, להרגיש טוב יותר, לקבל יותר אנרגיה, לספק הגנה מסוימת נגד הירידה הפונקציונאלית שקיימת בהזדקנות, להפחית את הסיכון לפתח מחלה כרונית כגון סרטן, מחלת לב וכיו"ב, לשם טיפול / התמודדות עם מחלות ועוד.
בשל העלייה העצומה בשוק התוספים, חוקרים רבים וארגוני בריאות בעולם דנים רבות בנושא ובהשלכותיו הבריאותיות: האם התוספים בטוחים לשימוש? מי באמת צריך אותם? איך האנשים יכולים להיות בטוחים שהם לוקחים את המוצר הכי מתאים לצרכיהם המסוימים?
ארגוני הבריאות דואגים לפרסם אינפורמציה מהימנה לצרכנים בכדי שאלו יוכלו לבצע את בחירותיהם באופן מושכל. אך יש לזכור שלצד יתרונות השימוש בתוספים ומניעת החסרים התזונתיים, קיימות גם תופעות לוואי הנובעים בד"כ משימוש מוטעה או מוגזם.
חוקרים וארגוני בריאות רבים הגיעו למסקנה שיש להתייחס לתתי קבוצות באוכלוסייה בהן יש מקום לנטילת תוספים. תתי אוכלוסיות אלו הן בד"כ אוכלוסיות בסיכון לצריכה תזונתית לא מספקת ממגוון סיבות ובעיקר סיבות פיסיולוגיות, פסיכולוגיות, וסוציואקונומיות.
תתי הקבוצות באוכלוסייה המצריכות תשומת לב ושקילת שימוש בתוסף תזונה הן תינוקות וילדים, מתבגרים, נשים הרות ומניקות, נשים בגיל הפריון, קשישים, ספורטאים, חולים במחלות שונות, אנשים במשטרי דיאטה שונים (הרזייה, צמחונות, דל שומן, אלרגיה, צליאק, סוכרת...) ושימוש בתוספים לצורך מניעת מחלות כרוניות (סרטן, AMD, CVD...).
אנשים רבים בארה"ב ובעולם נמצאים במצב של עודף משקל המשולב במצב של תת הזנה (under-nourish), אנשים אלו צורכים יותר אנרגיה מזו הדרושה להם אך לא מגיעים להמלצות מבחינת הנוטריאנטים. קיימות מספר דרכים לשפר את מצבם וביניהן נטילת תוספי תזונה.
התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
מקורות
