סידן
בכדי להגיע לצריכת הסידן היומית, מומלץ להיעזר במזונות עשירים ומועשרים בסידן. אולם סקרים שנערכו בישראל מצאו כי במקרים רבים צריכת הסידן אינה מספקת גם כשיש שימוש במזונות מועשרים ולכן ויש ליטול תוסף סידן.
להלן טבלה המציגה את הקצובה היומית המומלצת לצריכת סידן.
|
גיל
|
סידן (מ"ג)
|
|
3-1
|
500
|
|
8-4
|
800
|
|
18-9
|
1300
|
|
50-19
|
1000
|
|
50+
|
1200
|
|
הריון
|
1000
|
|
הנקה
|
1000
|
בנוסף, גלולות למניעת הריון מהוות גורם סיכון לאוסטיאופורוזיס. לכן, נשים צעירות המשתמשות בגלולות למניעת הריון נמצאות בסיכון גבוה לאוסטאופורזיס עקב השפעת הגלולות על מסת העצם. העלאת צריכת הסידן מעל 1000 מ"ג סידן ליום מפחיתה את הסיכון לאוסטאופורזיס ב- 3%-5% לשנה.
צריכת סידן בזמן ההריון
נשים הרות בגילאים 50-19 צריכות לצרוך 1000 מ"ג בעוד נשים הרות עד גיל 18 צריכות להגיע עד ל- 1300 מ"ג.
במהלך ההריון נשים רבות אוכלות על פי חשקים ודחפים רגעיים ולא מקפידות תמיד על כל כללי התזונה הנבונה ולכן קשה להגיע לקצובת הסידן הגבוהה בתבנית אכילה זו. מסיבה זאת מומלץ לא להסתמך על ההמלצה להגדיל צריכת חלב ומוצריו אלא לקחת תוסף סידן במהלך חודשי ההריון.
ברזל
ע"פ נתוני משרד החקלאות האמריקאי ה- USDA, בהתבסס על בדיקות הדם, שיעור ניכר מהמתבגרות והנשים בגיל הפריון סובלות מחסר בברזל. לפי סקר התזונה והבריאות האמריקאי השלישי NHANES III, עולה כי 9%-11% מהנשים בגיל הפריון שאינן בהריון סובלות מחסר ברזל ו- 2%-5% סובלות מאנמיה על רקע חסר ברזל, ולכן יש לעודד נשים בגיל זה להיות ערות לנושא וליטול ברזל מתוסף על מנת למנוע חסר.
בהריון קיימת דרישה מוגברת לברזל מאחר שיחד עם התפתחות העובר עולה נפח הפלסמה של האם (בעיקר בשליש השני). חוסר ברזל יכול לגרום לאנמיה (מיקרוציטית היפוכרומית). חוסר ברזל ואנמיה על רקע מחסור בברזל הינם המחסורים התזונתיים הנפוצים ביותר בנשים הרות בעולם המערבי.
ע"פ ה- RDA, כמות הברזל הדרושה בהריון כפולה מזו הדרושה בדרך כלל, כלומר גדלה מ- 15 ל- 30 מ"ג ליום.
הסיכונים בחסר ברזל רבים ומגוונים: לעובר: לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, הפרעות היכולות לנבוע מחוסר חמצן לשליה. לאם: עייפות, ירידה בתפקוד מערכת החיסון, עמידות נמוכה למקרים של דימום מוגבר או התערבות כירורגית.
מכיוון שאין אפשרות להגיע לכמות הברזל המומלצת ממזון בלבד, לעיתים קיימת סלידה מבשר ומוצריו ומאגרי הברזל מדלדלים וחשוב למלאם לקראת הלידה ותקופת ההנקה, לכן מומלץ להשתמש במהלך ההריון בתוסף ברזל. משרד הבריאות בישראל ממליץ על נטילת תוסף ברזל המכיל 100 מ"ג ברזל החל משבוע 9 להריון ועד 6 שבועות לאחר הלידה.
חומצה פולית
המרכז לבקרת מחלות באמריקה- CDC דיווח ב- 2004 שתוספת חומצה פולית הפחיתה ב- 32% שכיחות מומים מולדים בתעלה העצבית של העובר spina bifida ו-anencephaly. באותה שנה דיווחו גם Evans וקבוצתו על ירידה של 26% ברמות α fetoprotein (AFP) לאחר נטילת חומצה פולית.
חומצה פולית משתתפת בחלוקת תאים בכלל וכדוריות דם בפרט. חסר בחומצה פולית עלול לגרום לאנמיה מגלובלסטית, מומים מולדים הקשורים בתעלת עמוד השדרה (כאשר החסר בתקופה שלפני ההריון ובשבועות הראשונים להריון) ולהגדלת הרחם.
מכיוון שחומצה פולית נמצאה כמפחיתה סיכון למומים מולדים בתעלה העצבית - NTD -Neural Tube Defect, צריכה יומית של 400 μg/day חומצה פולית סינטטית מתוסף (בנוסף לנצרך במזון) מומלצת לנשים בגיל הפריון בדגש על התקופה של כ- 3 חודשים לפני תחילת ההריון ובמשך שלושת החודשים הראשונים להריון. ע"פ משרד הבריאות הישראלי, החל מתחילת החודש הרביעי להריון יש לעבור לטיפול בתכשיר משולב של ברזל (100 מ"ג) וחומצה פולית (500 מק"ג) עד סיום ההריון. ע"פ משרד החלקאות האמריקאי USDA, ההמלצה לנשים הרות גבוהה יותר ועומדות על 600 μg/day חומצה פולית סינטטית (מתוסף).
התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
מקורות
