מאת: ד"ר גיא מור
ההתעמלות הטיפולית, שהייתה נחלתם של ילדים עם קשיים מאובחנים וילדים המוגדרים כאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, משנה תדמית ופונה לכלל הילדים. בעבר, פנתה התעמלות זו בעיקר לילדים בעלי קשיים בביצוע פעולות גופניות כגון מוטוריקה גסה או עדינה, חגורת כתפיים חלשה, קואורדינציה וכו', וכן קשיים בלמידה ובקושי ביצירת קשרים חברתיים. קשיים אלו מלווים בדרך כלל גם בתפקוד לקוי מבחינה רגשית. פעילות גופנית, המותאמת ליכולותיו ולצרכיו של הילד, נמצאה כדרך טיפולית יעילה בשל היותה תחום תפקוד משמעותי ביותר בחיי הילדים, ויישומה והכוונתה על פי עקרונות מתאימים עשויה להביא לשיפור ניכר בהיבטים גופניים; היא מחזקת שרירים, סבולת לב-ריאה וגמישות ומטפחת ישיבה נכונה. וכן בהיבטים מוטוריים; היא מסייעת בפיתוח קואורדינציה, שיווי משקל, דיוק ושטף תנועתי. לא רק זאת אלא שההתעמלות הטיפולית משפרת אף מאפיינים רגשיים; היא מחזקת את הביטחון ואת הדימוי העצמי, מגבירה מוטיווציה והתמודדות מול קשיים. במישור ההתנהגותי-חברתי היא משפרת את הקשב והריכוז, מסייעת בפיתוח שליטה ובקרה עצמית וכן תורמת ביצירת קשר והתנהגות נאותים. תחום משמעותי נוסף הוא תחום הלמידה – ההתעמלות הטיפולית מעשירה את שפתו של הילד, את ההתמצאות במרחב ואת יכולת חישוב מספרים כמו גם את יכולת הזיכרון ותכנון בתנועה.
התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
