הריון ופעילות גופנית

מאת: אלי סדרס

במהלך תקופת ההיריון ניתן לעסוק בפעילות גופנית, אך יש חובה להיוועץ ברופא לגבי אופי הפעילות ועצימותה וכן יש לנקוט משנה זהירות עם התקדמות גיל ההיריון.

לאימון ולתרגול בזמן ההיריון יתרונות רבים: שיפור בצריכת החמצן המרבית; הפחתה בדופק בתרגול תת-מרבי; העלאת קצב חילוף חומרים של שומנים; עלייה בהערכה העצמית; הפחתה בהיווצרות של קשת בגב כתוצאה משינויים מבניים בתקופת ההריון; הפחתה באי נוחות מפעילות.

יש להימנע מפעילות גופנית בתקופת ההיריון אם קיים חשש למחלות כגון: מחלות לב, מחלות כלי דם, היריון רב-עוברי, היסטוריה של הפלות ספונטאניות, יתר לחץ דם, אנמיה, סוכרת, מחלות בלוטת התריס, השמנת יתר, מחלות נשימה, דימומים בהיריון (בשליש השלישי של ההיריון) ועוד.

בזמן פעילות גופנית בהיריון יש לנקוט באמצעי זהירות: להימנע מפעילות בסביבה חמה ולחה; להימנע מפעילות בעלת רמת סיכון גבוהה; להימנע מטווחי פעולה מלאים בגלל עלייה באלסטיות של הרקמות; לזכור לבצע הקדמה של חימום ראוי לפני כל פעילות ולא לוותר על הרפיה בסיומו; להקפיד על שתייה לפני הפעילות, במהלכה ובסיומה; להימנע מפעילות המביאה לתשישות.

יש להפסיק את הפעילות הגופנית בתקופת ההיריון במקרים הבאים: כאב או דימום, סחרחורות, כאב באגן, כאבי גב, קצב לב מהיר, קוצר נשימה, קושי בהליכה וכן בכל מקרה שבו חלים שינויים שאינם כפי המצופה במהלך תקופת ההיריון, כולל אי צבירת משקל סביר (פחות מ-1 קילו לחודש בששת החודשים האחרונים).

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.