גיל המעבר מסמן את המעבר מתקופת הפוריות לתקופת הבלות. תקופה זו מתחילה בדרך כלל בסביבות גיל 50 ונמשכת 10-2 שנים. בגיל המעבר מפסיק ייצורו של הורמון המין הנשי אסטרוגן בשחלות. הורמונים אחרים, אסטרוגנים חלשים ימשיכו להיווצר בבלוטת האדרנל.
הסימפטומים כוללים גלי חום, הזעה, וסימפטומים נפשיים כמו עצבנות ורגישות יתר. בתקופה זו עולה דלדול מסת העצם ועולה הסיכון למחלת האוסטיאופורוזיס ומחלות לב. הירידה ברמות האסטרוגן גם גורמת לעלייה ברמות השומנים והכולסטרול בדם, וירידה ברמות הכולסטרול הטוב, HDL.
מחקרים רבים בודקים את התשובה לשאלה האם יש צורך בטיפול רפואי הורמונלי בתקופת גיל המעבר. עדיין לא ברור אם גיל המעבר מהווה התוויה מיידית בכל מקרה לטיפול הורמונלי חלופי. ידוע כיום כי הטיפול ההורמונלי יכול לסייע באיזון רמות שומני הדם, אך אינו מסייע במניעת אירועי לב. במקרים מסוימים הטיפול ההורמונלי עשוי להעלות את הסיכון ללקות בסוגי סרטן מסוימים ולכן חשוב לשקול כל מקרה בנפרד, על מנת להחליט האם נחוץ טיפול רפואי.
מחקרים אחרים בודקים את יעילות ובטיחות השימוש בטיפול הורמונלי חלופי על ידי נגזרות צמחיות דמויות אסטרוגן, פיטואסטרוגנים, להורדת עוצמת הסימפטומים. הפיטואסטרוגנים הם בעלי פעילות דמוית אסטרוגן אך האופן חלש הרבה יותר. הפיטואסטרוגנים כוללים את האיזופלבונים שמקורם בעיקר בסויה, ליגננים שמקורם בעיקר בזרעי פשתן וקומסטנים ((coumestans שנמצאים בנבטי אלפאלפה ושעועית.
האסטרוגן מספק הגנה נגד מחלות לב אצל נשים לפני גיל המעבר, כפי הנראה על ידי שמירה על שלמות כלי הדם. עם הירידה בייצור האסטרוגן בגיל המעבר, עולה הסיכון לפתח מחלות כלי דם ולב בשל העלייה ברמות הטריגליצרידים (שומני הדם), והכולסטרול הרע (LDL), והירידה ברמות הכולסטרול הטוב (HDL). משקל גוף גבוה עשוי להגביר סיכון זה, ולכן חשוב לשמור על משקל גוף תקין ולהגביל צריכת שומנים, בייחוד שומן רווי ושומן מסוג "טרנס" בדיאטה. צריכת תוסף תזונה המכיל אומגה 3 נמצאה גם היא כמסייעת בהגנה נגד התפתחות מחלות כלי דם ולב.
גם צפיפות העצם מושפעת מהירידה בייצור האסטרוגן ובתקופת גיל המעבר עולה הסיכון למחלת האוסטאופורוזיס. הירידה בצפיפות העצם מתחילה באופן נורמאלי אצל גברים ונשים בסביבות גיל 40, וממשיכה בקצב איטי לאורך גיל הזקנה. מחלת האוסטאופורוזיס מתרחשת כאשר צפיפות המינרלים בעצם מעטה כל כך עד שהשלד אינו מסוגל לעמוד במאמץ הרגיל. מצב זה מתבטא בעלייה בשכיחות שברים ובהופעת סדקים בעצמות.
למרות שגם אצל גברים מתרחשת ירידה בצפיפות העצם, קצב הירידה גבוה יותר אצל נשים לאחר גיל המעבר בשל השינויים ההורמונליים. בישראל דיווחו 8.9% מהנשים שאובחנו על ידי הרופא כלוקות במחלת האוסטיאופורוזיס. בריאות העצם מושפעת על ידי שלושה גורמים עיקריים: דיאטה, פעילות גופנית ואסטרוגן. בגיל המעבר, כשרמות האסטרוגן יורדות, ניתן למנוע התפתחות של אוסטאופורוזיס על ידי ביצוע פעילות גופנית סדירה, כמו הליכה בעצימות גבוהה יחסית, והתעמלות עם משקולות, לשם סיוע בחיזוק העצם. כמו כן חשוב לשמור על משקל גוף תקין, לצרוך תוספי מזון המכילים סידן (לנשים בגיל המעבר מומלץ לצרוך 1200 מ"ג ליום) עם ויטמין D, להגביל צריכת אלכוהול וקפאין ולהימנע מעישון.
חזרה
התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
מקורות
