עודף משקל
שכיחות עודף המשקל בילדים נמצאת במגמת עלייה ומציבה בעיה בריאותית אמיתית לגבי הילדים הסובלים מעודף משקל.
עודף משקל בילדים בגילאים 20-2 שנים מוגדר על פי אחוזונים בעקומות הגדילה. ההשלכות של עודף משקל בילדים כוללות קשיים חברתיים, דימוי עצמי נמוך, עלייה ברמות שומנים בדם, ערכים גבוהים של לחץ דם והפרעות בסבילות לגלוקוז. הגורמים לעודף משקל בילדים נחלקים לגורמים ברי שינוי וכאלה שלא ניתן לשנותם. גנטיקה היא גורם שלא ניתן לשנותו. מחקרים הראו סיכון גבוה יותר לעודף משקל בילדים להורים בעלי משקל עודף או השמנת יתר.
בין הגורמים שניתן לשנות:
- אורח חיים – עלייה בשעות הצפייה בטלוויזיה, ישיבה מול המחשב, ופעילויות דומות במשך רוב שעות היממה שבאות על חשבון פעילויות הדורשות תנועה כמו משחק מחוץ לבית.
- הדגשת החשיבות לפעילות גופנית - חוסר מודעות לחשיבות של פעילות גופנית סדירה.
- הרגלי אכילה לקויים – צריכה גבוהה של מזונות וחטיפים עתירי שומן, מלח ומזונות עתירי קלוריות.
- אכילה מוסחת – אכילה בזמן ביצוע פעילות אחרת, כמו אכילה מול מסך הטלוויזיה או המחשב הגורמת לרוב לצריכת מזון גבוהה יותר, לעומת אכילה בריאה יותר, מסודרת ומודעת סביב השולחן.
- מסרים מהתקשורת – חשיפת יתר לפרסומות המעודדות צריכת חטיפים ו"מזון מהיר" עתירי סוכר, שומן וקלוריות.
תוכנית מוצלחת לירידה במשקל של הילד השמן ושמירה על משקל בריא לאורך זמן תהיה זו המשלבת :
- שינויים בהרגלי האכילה
- שינויים התנהגותיים ושינויים באורח החיים
- שיתוף של כל המשפחה בתהליך ודוגמא אישית של ההורים
בתכנון התפריט לירידה במשקל חשוב כמובן לתת דגש לצרכי הגדילה של הילד, ולהימנע מיצירת מחסורים שיביאו אמנם לירידה במשקל אך יפגעו בפוטנציאל הגדילה. חשוב גם לשים לב לקשיים של הילד, להימנע מכפיית התוכנית בכוח. יש לפעול להשגת שיתוף פעולה בצורה חיובית.
התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
חזרה לראש הדף
משקל נמוך/ FTT
קבוצת ההפרעות של אובדן משקל גוף, חוסר עלייה במשקל או כשל בגדילה (FTT) מיוחסת לגורמים שונים, ביניהם – מחלה, תיאבון מועט או מחסור במזון. מחקרים מראים שמקרים רבים של משקל גוף נמוך נובעים מהגבלת אכילה של מזונות מסוימים או הגבלת הכמויות הנאכלות על ידי הילד או על ידי הוריו מחשש להשמנה. לעיתים קרובות ילדים סובלים מאותן בעיות של דימוי גוף נמוך ואימוץ דפוסי דיאטה מזיקים של גיל ההתבגרות, ובשל הצורך המוגבר באנרגיה לגדילה בגיל הילדות, הם סובלים ממשקל גוף נמוך ומעיכוב בגדילה. כאשר לא מדובר בסיבה אורגנית (עיכוב בספיגה , אלרגיה למזון, מחלה דלקתית של המעי ועוד) הגורמת לעיכוב בגדילה, יש לטפל ע"י אספקה מתאימה של קלוריות ורכיבי תזונה חיוניים לגדילה, חינוך לתזונה נאותה, שינוי תפיסות ועירוב המשפחה בשינוי הגישה.
התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
חזרה לראש הדף
מחסור בברזל
מחסור בברזל הוא אחת ההפרעות התזונתיות השכיחות ביותר בילדים. מהלידה ועד גיל שנתיים קיימת גדילה מואצת ולכן צורך מוגבר במזון עשיר ומועשר בברזל. מנגד עומדות העדפות המזון המשתנות של ילדים אשר לעיתים גורמות להימנעות מבשר בקר, הודו, עוף, דגים, קטניות, ירקות ירוקים או מקורות אחרים לברזל. התוצאה היא שכיחות גבוהה של מחסור בברזל. מחקרים מראים שמחסור בברזל משפיע על התפתחות הכישורים השכליים של הילד ועל כושר ההקשבה והלמידה. הטיפול צריך לכלול טיפול תרופתי לפי מידת חומרת המחסור ואספקת מזונות עשירים בברזל למניעת מחסור בעתיד.
התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
חזרה לראש הדף
הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADD, ADHD)
הפרעת קשב והיפראקטיביות בילדים בגיל בית ספר היא אבחנה קלינית המבוססת על מספר קריטריונים ביניהם פעילות יתר מוטורית, אימפולסיביות, ויכולת הקשבה וריכוז מוגבלים. הפרעה זו נחקרת רבות בשנים האחרונות ומפותחים כלי אבחון מתקדמים ותרופות לטיפול.
הקשר בין הפרעת הקשב לתזונה נחקר רבות ובתחילת שנות השבעים, העלה דר' פיינגולד את ההשערה לפיה ילדים סבלו מהפרעת קשב משום שהיו רגישים לחומרים המוספים למזון כגון סליציטים, צבעי מאכל מלאכותיים, וחומרי טעם. הוא ניסה להוריד חומרים אלה והשיג שיפור במצב הילדים. מחקרים אחרים מצאו ממצאים סותרים. היום, קשה מאוד להוריד לחלוטין מתפריט הילד מאכלים המכילים חומרים אלה ולכן היענות הילד והמשפחות אינה גבוהה.
פרט לחומרים כימיים במזון, גם לסוכר ידועה ההשפעה על ADHD בילדים, אך גם כאן, מחקרים שנערכו בנושא אינם חד משמעיים ובחלקם אף נמצא שהילדים שקיבלו סוכר היו שקטים ורגועים יותר מאשר הילדים בקבוצת הביקורת שלא קיבלו סוכר.
תיאוריות נוספות הועלו בדבר הקשר בין חסרי תזונה שונים ו/או חומרים במזון לבין הפרעות קשב. לאחרונה נחקר במיוחד הקשר שבין מחסור בחומצות שומן חיוניות לבין הפרעות קשב.
אחד המחקרים מצא רמות נמוכות יותר של חומצות שומן חיוניות, במיוחד מסוג אומגה 3 (DHA וארכידונית) בבנים עם הפרעות קשב בהשוואה לקבוצת הביקורת. חומצות השומן ארוכות השרשרת מסוג אומגה 3 חשובות לתפקוד תקין של מערכת העצבים המרכזית. חסר באומגה 3 מוביל לפגיעה ביכולת הקוגניטיבית ולתפקוד נוירולוגי-התנהגותי לקוי. עדיין לא ברור מה גורם לרמה נמוכה יותר של חומצות שומן חיוניות אצל ילדים עם הפרעות קשב. כמו כן לא נמצאו הוכחות חותכות לכך שתוספת של חומצות שומן ארוכות שרשרת לתפריט, משפרות סימפטומים של ADHD. עם זאת קיימות הוכחות לכך שחסר בחומצות שומן חיוניות יכול להיות גורם קשור ל-ADHD.
התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
חזרה לראש הדף
מקורות
