תזונת האישה ההרה
בריאותה הפיזית והמנטאלית של האם, לפני ההריון ובמהלכו, הינה בעלת השפעה על מצב הילוד ברחם ובלידה ולכן לאם צרכים תזונתיים מיוחדים בתקופת ההריון, כמו גם צורך במעקב תזונתי רציף, שיבטיחו הריון בטוח ומוצלח. תקופת ההריון מהווה הזדמנות למתן תשומת לב מוגברת לתזונה נבונה. תזונת האישה ההרה מחייבת תשומת לב מיוחדת להרכב, איכות וגיוון המזון. חשוב שהתפריט היומי יכלול מזון טרי שתכולת הויטמינים והמינרלים בו גבוהה, להימנע ממזון מעובד המכיל בדרך כלל סוכר, שומן ונתרן בכמות גדולה.
ההריון יוצר צרכים אנרגטיים נוספים, בשל תוספת רקמות אימהיות וגדילה של העובר והשליה. מתחילת הטרימסטר השני ועד הלידה, גוף האישה זקוק לתוספת של כ- 300 קלוריות ליום, לתמיכה בגדילה תקינה של הגוף. תוספת קלוריות יומית מבוקרת, תסייע לעליה במשקל שאיננה מעבר לטווח המומלץ. עלייה במשקל שבין 16-11ק"ג בנשים, עם עובר יחיד, שהתחילו את ההריון במשקל תקין (BMI בין 20 ל-25) נחשבת בטווח הנורמה. לנשים הסובלות בתחילת ההריון מעודף משקל (BMI>25) מומלצת עלייה של 11-7 ק"ג ולנשים בחסר משקל (BMI<20) מומלצת עלייה של 18-12 ק"ג. לנשים עם הריון מרובה עוברים (תאומים, שלישיה וכדומה) מומלצת הדרכה פרטנית לגבי תוספת רצויה במשקל.
הקפדה על ארוחות בזמנים קבועים והימנעות מדילוג על ארוחות תסייע בעליה מתונה במשקל. מומלץ שכל אישה הרה תקפיד על עקרון "הצלחת המנצחת" שבה כל ארוחה עיקרית מורכבת ממנת דגנים, בשילוב מנת חלבון מן החי או מהצומח (עוף, בשר בקר, בשר הודו, חלב ומוצריו או קטניות), ירק או פרי ומעט שומן מן הצומח (שמן לתיבול, אבוקדו, זיתים וכדומה).
טווח עלייה מומלצת במשקל בהריון עם עובר יחיד לפי BMI לפני ההריון
טרימסטר שני ושלישי (ק"ג לשבוע)
טווח עלייה מומלצת במשקל בהריון עם שני עוברים לפי BMI לפני ההריון
מהם רכיבי התזונה שחשוב לשים לב אליהם במיוחד בתקופת ההריון ולקבלם במידה מספקת מהמזון?
חלבון
נחוץ לבניית רקמות, לגדילת הרחם, השדיים, אספקת הדם לרקמות הגדלות וכמובן גוף העובר הגדל. נשים הרות זקוקות לכ- 71 גרם חלבון ביום . צריכה נמוכה של חלבון נמצאה קשורה ללידת תינוקות במשקל נמוך מהממוצע.
מזונות עשירים בחלבונים הינם: ביצים, בשרים, דגים, מוצרי חלב וקטניות.
כפי שנאמר לעיל, זהו ויטמין מקבוצה B, אשר נטילתו בתקופת טרום ההריון עשויה להפחית באופן משמעותי מומים מולדים במערכת העצבים של העובר, שמתפתחת בשבועות הראשונים להריון. גם במהלך ההריון חשוב לצרוך רמה מספקת של ויטמין זה בשל חשיבותו בחלוקת החומר התורשתי ובבניית רקמות.
חומצה פולית אפשר למצוא במזונות שונים, אך תהליכי האחסון והבישול מדללים את המרכיבים החיונים המצויים בהם. נשים הרות צריכות לצרוך 600 מק"ג של ויטמין זה ביום. רמה זו קשה לצרוך מהמזון בלבד ולכן מומלץ ליטול תוסף תזונה של חומצה פולית במינון 400 מק"ג ליום.
סידן
מינרל חיוני לאם ולעובר המתפתח. הסידן נחוץ לבניית השלד והעצמות של העובר ולשמירה על מסת עצם צפופה אצל האישה ההרה. כאשר לא נצרכת רמה מספקת של סידן על ידי האם, מתפרק סידן מעצמות האם לאספקת צרכיו של העובר המתפתח, ולכן חשוב מאוד, הן לטובת העובר והן לטובת האם, לצרוך רמה מספקת של סידן ליום, כאשר ההמלצה עומדת על 1000 מ"ג ליום. קשה להגיע לכמות זו ממזון בלבד ולכן מומלץ ליטול תוסף תזונה המכיל סידן. המקורות העיקריים למינרל זה הינם, חלב ומוצריו, אך גם שומשום מלא, שקדים, דגנים מלאים וקטניות.
אבץ
מחקרים מצאו שצריכת רמות נמוכות של אבץ בזמן ההריון קשורות במשך הריון ארוך יותר ובלידת תינוק קטן יותר. ההמלצה לצריכת אבץ בהריון עומדת על 11 מ"ג ליום לנשים מעל גיל 19. אבץ מצוי במגוון רחב של מזונות במיוחד במזונות העשירים בחלבון. מקורות טובים לאבץ במזון הם מוצרים מן החי הכוללים מוצרי חלב ובשר, מאכלי ים (צדפות) מהם ספיגת הברזל טובה בהרבה עקב העדר חומרים המפריעים לספיגתו ובזכות נוכחות חומצות אמינו מסוימות (ציסטאין ומתיונין) המשפרות את הספיגה. מקורות צמחיים כוללים קטניות כמו שעועית ועדשים, שמרים, אגוזים, זרעים ודגנים מלאים.
נטילת אבץ בתוסף בטוחה בהריון כל עוד לא עוברים את הרמה המקסימלית המומלצת: הצריכה הבטוחה היא עד 34 מ"ג ליום בגילאים 18-14 שנים ועד 40 מ"ג ליום בגילאים 50-19 שנים.
ברזל
חוסר ברזל ואנמיה על רקע מחסור בברזל הינם המחסורים התזונתיים הנפוצים ביותר בנשים הרות בעולם המערבי. נשים רבות מתחילות את הריונן עם חסר במאגרי ברזל.
בהריון קיימת דרישה מוגברת לברזל מאחר שיחד עם התפתחות העובר והשליה עולה נפח הפלסמה של האם (בעיקר בטרימסטר השני) ומכאן גם צורך גבוה יותר בברזל כחלק מחלבון ההמוגלובין ולשם הובלת חמצן לרקמות. גם גדילת העובר דורשת ברזל. הדרישה לברזל אצל העובר עולה במחצית השניה של ההריון, והוא הופך לפרזיט על חשבון מאגרי הברזל של האם.
בזמן ההריון מומלץ לצרוך 27 מ"ג ברזל ליום. מאחר שקים קושי להגיע לרמה זו ממזון בלבד, קיימת המלצה של ארגוני בריאות, וביניהם משרד הבריאות, שכל אישה הרה תיקח תוסף ברזל במינון 100 מ"ג ליום החל משבוע 14 להריון.
חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3
חיוניות להתפתחות העובר ובעיקר לתפקוד מערכת העצבים והראיה של העובר. דרושות בעיקר בטרימסטר השלישי ובחודש הראשון לאחר הלידה.
מקורות לחומצות שומן חיוניות: שמן מסוגים שונים (קנולה, סויה), זיתים, אבוקדו, דגי-ים, טחינה, גרעיני חמניה, שקדים, אגוזים.
התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
חזרה לראש הדף
בתכנון תפריט האישה ההרה יש לשים לב לדגשים הבאים:
דוגמא לתפריט יומי לאישה הרה:
ארוחת בוקר – שתי פרוסות לחם מקמח שיפון מלא עם מריחה של גבינה מועשרת בסידן עד 5% שומן וירקות חיים ארוחת ביניים –יוגורט דל שומן ארוחת צהרים – ירקות מאודים, תבשיל אורז מלא ומנת חזה עוף צלוי בגריל ולקינוח מנת פרי ארוחת מנחה – 2 -3 קרקרים מחיטה מלאה עם מריחה של אבוקדו או טחינה משומשום מלא ארוחת ערב – סלט ירקות חי מתובל בכפית שמן זית או קנולה, שתי פרוסות לחם מחיטה מלאה ומנת חלבון (ביצה או טונה או גבינה רזה). התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי. חזרה לראש הדף
ארוחת בוקר – שתי פרוסות לחם מקמח שיפון מלא עם מריחה של גבינה מועשרת בסידן עד 5% שומן וירקות חיים
ארוחת ביניים –יוגורט דל שומן
ארוחת צהרים – ירקות מאודים, תבשיל אורז מלא ומנת חזה עוף צלוי בגריל ולקינוח מנת פרי
ארוחת מנחה – 2 -3 קרקרים מחיטה מלאה עם מריחה של אבוקדו או טחינה משומשום מלא
ארוחת ערב – סלט ירקות חי מתובל בכפית שמן זית או קנולה, שתי פרוסות לחם מחיטה מלאה ומנת חלבון (ביצה או טונה או גבינה רזה).
מצבים מיוחדים בהריון – המלצות תזונתיות:
א. בחילות והקאות: מצבים אלו שכיחים בעיקר בטרימסטר הראשון להריון. לנשים הסובלות מתופעות אלו מומלץ לאכול מנות קטנות,לעיתים תכופות, לאכול מיד כשחשים רעב, להעדיף מזון "יבש" כדוגמת צנים, טוסט או קרקר, להימנע ממזון שמן או מזון מתובל מדי. במקרים בהם הבחילות ובעיקר ההקאות נמשכות לאורך זמן או בתדירות גבוהה מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע ולנטר רמות אלקטרוליטים בדם, מחשש להתייבשות.
ב. צרבת: שכיחה בעיקר בטרימסטר השלישי להריון. במקרה זה מומלץ להקפיד על מזון דל שומן, שאינו מטוגן, לאכול לאט את המזון, להעדיף ארוחות בכמויות קטנות ולעיתים תכופות וכן לשתות בין הארוחות ולא במשך הארוחה.
ג. ביטחון במזון: ידועים מספר מזונות אשר עלולים לעורר מחלות ומומלץ להמנע מצריכתם במיוחד בטרימסטר הראשון להריון: פסטרמה, נקניקים, גבינות לא מפוסטרות, עלים לא שטופים, דגים שאינם מבושלים, סושי. בנוסף, לפי הנחיות משרד הבריאות, לא מומלץ לאכול דגים גדולים, כגון: כריש (Shark), דג החרב (Swordfish) וטונה לבנה (נדירים בארץ), מקרל גדול (King mackerel), Tilefish, סטייק טונה וטונה אלבקור בגלל תכולה גבוהה של כספית בהם. ניתן לאכול דגים מסוגים אחרים (לרבות טונה בהירה - light tuna - מקופסאות שימורים) עד 3 מנות של 120 גר' בשבוע. מומלץ לגוון את סוגי הדגים בתפריט.
פעילות גופנית בהריון
בזמן ההריון ניתן ואף רצוי לעסוק בפעילות גופנית סדירה. רבים היתרונות לפעילות גופנית בעצימות מתונה, בזמן ההריון. ביניהם ניתן למנות את איזון רמת הסוכר בדם, מניעת עלייה מופרזת במשקל הגוף, סיוע בעיכול והפחתת עצירות, הורדת רמת המתח והסיכוי לדיכאון שלאחר לידה.
יש להימנע מפעילות גופנית מכל סוג כאשר האישה סובלת ממחלות לב או ריאה, רעלת הריון ויתר לחץ דם הריוני, וכן בהריון מרובה עוברים, דימומים המלך הלידה,
יש להימנע מפעילות גופנית מכל סוג כאשר האישה סובלת ממחלות לב או ריאה, רעלת הריון ויתר לחץ דם הריוני, וכן בהריון מרובה עוברים, דימומים המלך הלידה, צירים מוקדמים וירידת מים מוקדמת.
בדומה, לא רצוי לעסוק בספורט תחרותי או אתגרי, בספורט הכרוך בסיכונים לפגיעה בבטן (כמו משחקי כדור), בספורט עם סיכון לנפילה כגון סקי או רכיבה, או בספורט הכרוך בירידה בחמצון כגון צלילה או טיפוס לגובה רב.
התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי
מקורות