לפי הנחיות משרד הבריאות יש לתת תכשיר ויטמין D לכל תינוק, יונק ושאינו יונק, מהלידה ועד תום החודש השנים עשר לחיים. המינון המומלץ הינו 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D3 מדי יום, לכל תינוק המקבל הנקה מלאה, או הנקה ותמ"ל, ו-200 יחידות בינלאומיות של ויטמין D3 מדי יום, לכל תינוק המקבל הזנה בתמ"ל ללא הנקה.
כמו כן יש לתת לכל תינוק מתום החודש הרביעי עד תום החודש השניים עשר לחייו, תוסף ברזל. מינון התוסף יהיה: 7 מ"ג ליממה עד תום החודש השישי ו-15 מ"ג ביממה מתחילת החודש השביעי ועד תום החודש השניים עשר לחיים. כל זה ללא קשר לרמת ההמוגלובין שבדמו ולרמות הברזל בתפריטו.
מלבד הנחיות אלה, לא קיימת המלצה ברורה למתן תוספי תזונה מעבר למסגרת היומית המומלצת (RDA). לכן, במצבים רפואיים מיוחדים, כמו תת תזונה על רקע מחלה כרונית, אכילה מוגבלת מסיבות אורגניות, צמחונות, טבעונות ומצבי תת ספיגה במערכת העיכול או לאחר ניתוחים/אשפוזים, יש להתייעץ עם הרופא המטפל או דיאטנית לגבי תוספי תזונה ייחודיים (מולטיויטמין-מינרל, פרוביוטיקה, חומצות שומן חיוניות וכו').
אומגה 3 בתינוקות
חומצות שומן אומגה מסוג 3, ובמיוחד DHA, חיונית לפעילות תקינה של ממברנות התאים ולהתפתחות נוירולוגית תקינה. בשנים האחרונות נבחנת ההשפעה של חומצות שומן אלו על התפתחות מנגנון הראיה, תפקוד המוח ופעילות מערכת העצבים המרכזית בתינוקות. אחת הדרכים לבחינת השפעה זו היא על ידי תוספת של חומצות שומן אומגה 3 לתרכובות מזון לתינוקות. דווחו יתרונות לטווח קצר על התפתחות הראיה בקרב פגים שהוזנו בתמ"ל בתוספת DHA בהשוואה לקבוצת ביקורת, אולם יתרונות אלו לא היו בעלי משמעות בטווח הארוך. ממחקרים אלו עולה כי אין מספיק הוכחות מדעיות לשימוש בתוסף של אומגה 3 בתזונת תינוקות.
פרוביוטיקה
ההגדרה הרווחת לפרוביוטיקה פורסמה ב – 1992 ע"י Havenaar וחבריו: "פרוביוטיקה היא מיקרואורגניזם או שילוב של מיקרואורגניזמים חיים, אשר כשניתנים לאדם או לבעלי חיים משפיעים בצורה מועילה על הפונדקאי (הגורם המאחסן) על ידי שיפור תכונות המיקרופלורה שלו".
במערכת העיכול האנושית כ – 400 סוגים של חיידקים הבונים את הפלורה הטבעית. תכונות רבות מיוחסות לחיידקים הפרוביוטיים (המכונים גם "חיידקים טובים"). בין השאר לחיידקים אלו תפקיד בהגנה על רירית המעי מפני חיידקים מעוררי מחלות (להלן חיידקים פתוגניים), חשיבות בשפעול תאי מערכת החיסון ומניעת פעילות של גורמים אנטי-סרטניים. חיידקים פרוביוטיים אחרים עשויים להקטין את הרגישות לסוגי מזון ולקצר את משך הזיהום מנגיפים הגורמים שלשול בתינוקות. ירידה באיכותם או במספרם של החיידקים הפרוביוטיים תביא לשיגשוג של חיידקים פתוגנים. לכן, יוגורטים או דייסות המותאמים לתינוקות (ללא תכולת סוכר גבוהה) והמכילים תוספת של פרוביוטיקה בהחלט יכולים להוות מקור לתוספת פרוביוטיקה, לתינוקות מעל גיל שנה.
לאחר לידתו, כוללת פלורת המעיים של התינוק את החיידקים ביפיבדובקטריום ותרמופילוס המעכבים התפתחות גורמים פתוגנים במעי ובכך מגנים מפני זיהומים ושלשולים. שלשולים אקוטיים בילדים הם אחת מסיבות התחלואה והתמותה הנפוצות בילדים מתחת לגיל 5. בארה"ב 16.5 מיליון ילדים בשנה חווים לפחות אירוע אחד של שלשול חריף. בארצות מתפתחות מחלות שלשול חריפות הן סיבת מוות נפוצה בקרב פעוטות.
- מניעת שלשולים ומחלות זיהומיות:
בשנת 2006 פורסמה סקירה של 39 מחקרים שנערכו בשנים 1973 – 2005 אשר בהם בחנו את ההשפעה של מתן פרוביוטיקה כטיפול בשלשול אקוטי או כמניעה של שלשול. מתן הפרוביוטיקה היה בחלקו באמצעות תוספת לתמ"ל או בתוך יוגורט. הפתוגנים הגורמים לשלשול היו שונים בין המחקרים וכך גם סוגי החיידקים הפרוביוטיים שניתנו לתינוקות ולילדים. מסקנות החוקרים היו שהפרוביוטיקה יעילה ובטוחה לטיפול ולמניעת שלשול אקוטי בילדים. נמצא כי הפרוביוטיקה שיפרה את ההחלמה ב – 38%, קיצרה את משך המחלה ב – 13 שעות והפחיתה מקרים חדשים ב – 43%.
במחקר אחר, שנערך ב-14 מרכזי טיפול בילדים באזור באר שבע, בחנו החוקרים את האפקט של תוספת פרוביוטיקה על מניעת זיהומים בתינוקות. במחקר השתתפו כ – 200 תינוקות בגילאים ארבעה עד עשרה חודשים. התינוקות חולקו לשלוש קבוצות באופן אקראי. הקבוצה הראשונה קיבלה תוסף ביפידובקטריום לתמ"ל, הקבוצה השנייה קיבלה תוסף לקטובצילוס לתמ"ל ואילו הקבוצה השלישית לא קיבלה כל תוסף פרוביוטי ושימשה כקבוצת ביקורת. המחקר נמשך 12 שבועות ובמהלכו כל התינוקות הוזנו אך ורק על ידי התמ"ל ולא קיבלו חלב אם. כמו כן לא הותר לאמהות לתת לתינוקות כל מזון המכיל פרוביוטיקה (כגון יוגורטים). המדדים לפיהם הוערכה מידת ההשפעה של תוספת הפרוביוטיקה על מניעת זיהומים היו: מספרימים עם שלשול, מספר ימים שבהם נרשם לתינוק חום מעל 38 מעלות, מספר הימים בהם חווה התינוק מחלות נשימה. תוצאות המחקר הראו כי בקבוצתהביקורת שלא קיבלה תוסף פרוביוטי נרשמו יותר ימי חום ויותר מקרי שלשול, עם משך שלשול יותרארוך. כמו כן נמצא שלחיידקיי הלקטובצילוס השפעה מיטיבה ומשמעותית יותר מאשר לחיידקיי הביפידוס. לא היה הבדל בין הקבוצות במחלות דרכי הנשימה.
- פרוביוטיקה בעת טיפול אנטיביוטי:
טיפול אנטיביוטי הנרשם לעיתים לתינוקות, עלול לגרום לפגיעה באוכלוסיות החיידקים הפרוביוטיים שבמעי ולהפרת האיזון של פלורת המעיים. אחת מתופעות הלוואי השכיחות של מתן אנטיביוטיקה היא שלשולים. נערכו מספר מחקרים שמטרתם לבחון האם תוספת פרוביוטיקה בזמן טיפול אנטיביוטי תוכל למנוע הופעת שלשולים או לקצר את משכם. סקירה גדולה שפורסמה ב – 2002 וסקרה 9 מחקרים שנערכו בשנים 1966 – 2000 הראתה כי לפרוביוטיקה יכולת למנוע שלשולים שהם תופעת לוואי של אנטיביוטיקה. חלקם הראו שהפרוביוטיקה יעילה גם בטיפול בהם.
התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
